ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
אֵין תּוֹרְמִין מִטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְרֹם שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף מִשּׁוּם דְּמִסְתְּפֵי שֶׁמָּא יִגַּע הַטָּמֵא בַּטָּהוֹר וִיטַמְּאֶנּוּ, וַאֲנַן בָּעִינַן שֶׁהַתּוֹרֵם יִתְרֹם מִן הַמֻּקָּף:
בֶּאֱמֶת אָמְרוּ. כָּל הֵיכָא דְּתָנִינַן בֶּאֱמֶת אָמְרוּ כְּאִלּוּ הִיא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, אֲבָל לָאו דַּוְקָא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁהֲרֵי בְּפֶרֶק קַמָּא דְשַׁבָּת שָׁנִינוּ בֶּאֱמֶת אָמְרוּ הַחַזָּן רוֹאֶה הֵיכָן הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין, וּמִדְּרַבָּנָן הִיא:
הָעִגּוּל שֶׁל דְּבֵלָה. אַף עַל פִּי שֶׁהַדְּבֵלוֹת מְדֻבָּקוֹת זוֹ בָזוֹ בְּתוֹךְ הָעִגּוּל אֵינָן חֲשׁוּבוֹת חִבּוּר לְעִנְיַן טֻמְאָה, וְאִם נָגְעָה טֻמְאָה בְּאַחַת מִן הַדְּבֵלוֹת לֹא נִטְמֵאת הָאַחֶרֶת:
וְכֵן אֲגֻדָּה שֶׁל יָרָק וְכֵן עֲרֵמָה. צְרִיכֵי, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן עִגּוּל הֲוָה אֲמֵינָא עִגּוּל שֶׁכֻּלּוֹ גוּף אֶחָד תּוֹרֵם, אֲגֻדָּה שֶׁאֵינָהּ גּוּף אֶחָד אֵינוֹ תוֹרֵם. וְאִי אַשְׁמְעִינַן אֲגֻדָּה הֲוָה אֲמֵינָא אֲגֻדָּה שֶׁהַכֹּל תְּפוּסָה אַחַת תּוֹרֵם, עֲרֵמָה שֶׁאֵינָהּ תְּפוּסָה אַחַת אֵינוֹ תוֹרֵם, צְרִיכֵי:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר תּוֹרְמִים. לְכַתְּחִלָּה מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, דְּלֹא גָזַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר שֶׁמָּא יָבֹא לִתְרֹם שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: