ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ו
חֲמִשָּׁה לֹא יִתְרֹמוּ. מִנְיָנָא לְמִעוּטֵי מִדְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר קָטָן שֶׁתָּרַם תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה:
הָאִלֵּם. וְהוּא שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֶלָּא שֶׁנִּשְׁתַּתֵּק מֵחֲמַת חֹלִי, לֹא יִתְרֹם, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ. וְכֵן הֶעָרוֹם אֵינוֹ יָכוֹל לְבָרֵךְ, דִּכְתִיב (דברים כג) וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר בּוֹ לֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוָה:
וּבַעַל קֶרִי. נַמִּי בִּזְמַן הַתַּקָּנָה מִקַּמֵּי דְּבִטְּלוּהָ לִטְבִילוּתָא לֹא הֲוָה מָצֵי לְבָרֵךְ, דִּתְנַן בַּעַל קֶרִי מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ:
וְהַשִּׁכּוֹר וְהַסּוּמָא. אֵינָם יוֹדְעִים לִבְרֹר מִן הַיָּפֶה, וַאֲנַן בָּעִינַן שֶׁיְּהֵא הַתּוֹרֵם בּוֹרֵר וְתוֹרֵם מִן הַיָּפֶה, דִּכְתִיב (במדבר יח) מִכָּל חֶלְבּוֹ אֶת מִקְדְּשׁוֹ. וְשִׁכּוֹר מִקְרֵי כָּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ מֵחֲמַת שִׁכְרוּתוֹ: