ברטנורא על משנה תרומות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ד
אֵין תּוֹרְמִין זֵיתִים עַל הַשֶּׁמֶן. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֶׁמֶן שֶׁחַיָּב לְהַפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה, וְזֵיתִים שֶׁחַיָּב לְהַפְרִישׁ מֵהֶן תְּרוּמָה, אֵינוֹ יָכוֹל לִתְרֹם מִן הַזֵּיתִים כְּפִי הַשִּׁעוּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִתְרֹם עַל הַזֵּיתִים וְעַל הַשֶּׁמֶן, וְלִפְטֹר הַשֶּׁמֶן בִּתְרוּמַת הַזֵּיתִים, דִּכְתִיב (במדבר יח) כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן, מִן הַגָּמוּר עַל הַגָּמוּר, וְלֹא מִמַּה שֶּׁאֵינוֹ גָמוּר עַל הַגָּמוּר:
וְאִם תָּרַם בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תְּרוּמַת עַצְמָן יֵשׁ בָּהֶן. כְּלוֹמַר אֵין כָּאן תְּרוּמָה אֶלָּא עַל הַזֵּיתִים בִּלְבָד, אֲבָל לֹא עַל הַשֶּׁמֶן:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵינָהּ תְּרוּמָה. הוֹאִיל וְנִתְכַּוֵּן לִתְרֹם גַּם עַל הַשֶּׁמֶן אֵין כָּאן תְּרוּמָה לֹא עַל הַזֵּיתִים וְלֹא עַל הַשֶּׁמֶן, וַהֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ לֹא תָרַם כְּלָל: