ברטנורא על משנה תמיד· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ג
וְנוֹתְנוֹ. לַכַּף:
לְאוֹהֲבוֹ. שֶׁבָּא שָׁם עִמּוֹ לַהֵיכָל לְצֹרֶךְ כָּךְ. וְאִם נִתְפַּזֵּר מִן הַקְּטֹרֶת שֶׁבַּבָּזָךְ לְתוֹךְ הַכַּף, לְפִי שֶׁהַבָּזָךְ הָיָה מָלֵא וְגָדוּשׁ וּפְעָמִים נוֹפֵל מִמֶּנּוּ לְתוֹךְ הַכַּף, נוֹתֵן אוֹהֲבוֹ אֶת הַקְּטֹרֶת שֶׁנִּתְפַּזֵּר בְּתוֹךְ הַכַּף בְּחָפְנָיו שֶׁל מַקְטִיר:
וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ. לְפִי שֶׁלֹּא הִקְטִיר מֵעוֹלָם, כְּדִתְנַן לְעֵיל חֲדָשִׁים לַקְּטֹרֶת בֹּאוּ וְהָפִיסוּ, לְפִיכָךְ הֻצְרְכוּ לְלַמְּדוֹ:
שֶׁמָּא תַתְחִיל לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא תִכָּוֶה. הָיָה שׁוֹפֵךְ הַקְּטֹרֶת עַל הַגֶּחָלִים לְצַד מַעֲרָב רָחוֹק מִמֶּנּוּ, וּכְשֶׁהָיָה מִתְפַּזֵּר לְצַד עַצְמוֹ הָיָה צוֹבְרוֹ, כִּדְאָמְרִינַן בְּיוֹמָא [דַּף מט] כְּדֵי שֶׁיְּהֵא עֲשָׁנָהּ שׁוֹהֶה לָבֹא, וְזֶהוּ כָבוֹד שֶׁיְּהֵא שׁוֹהֶה בָעֲבוֹדָה. וְהָיָה צוֹבֵר וְעוֹשֶׂה הַגַּל לְצַד מַעֲרָב, שֶׁכְּשֶׁבָּא לִגְרֹר הַקְּטֹרֶת הַסָּמוּךְ לוֹ הוּא צוֹבְרוֹ לְצַד מַעֲרָב רָחוֹק מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ נִכְוֶה מִן הַקְּטֹרֶת שֶׁנִּשְׂרַף. אֲבָל אִם הָיָה עוֹשֶׂה הַגַּל לְפָנָיו, כְּשֶׁיֶּאֱסֹף הַקְּטֹרֶת שֶׁנִּתְפַּזֵּר חוּצָה לוֹ וּמְבִיאוֹ אֶצְלוֹ, נִמְצָא זְרוֹעוֹ נִכְוֶה בְצִבּוּר הַקְּטֹרֶת שֶׁשָּׂרַף לְפָנָיו. וְהַיְנוּ דְתַנְיָא בְּפֶרֶק הוֹצִיאוּ לוֹ [יוֹמָא סוֹף דַּף נב.] צוֹבֵר פְּנִימָה שֶׁהוּא חוּצָה לוֹ:
הִתְחִיל מְרַדֵּד וְיוֹצֵא. כְּלוֹמַר מִיָּד שֶׁרִדֵּד הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶחָלִים יָצָא:
פָּרְשׁוּ הָעָם. כָּל הַכֹּהֲנִים פּוֹרְשִׁים מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁעַת הַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת, דִּכְתִיב (ויקרא טז) וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ, כָּל כַּפָּרָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בַּקֹּדֶשׁ, כָּל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְאֹהֶל מוֹעֵד, הִלְכָּךְ בֵּין בִּשְׁעַת הַקְטָרָה בֵּין בִּשְׁעַת מַתַּן דָּמִים שֶׁל פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה, הָיוּ הַכֹּהֲנִים פּוֹרְשִׁים מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל בִּשְׁעַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הָיוּ פוֹרְשִׁים אֶלָּא מִן הַהֵיכָל בִּלְבַד, לְפִי שֶׁקְּטֹרֶת שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא הָיָה בַחוּץ בַּהֵיכָל עַל מִזְבַּח הַזָּהָב, אֶלָּא לִפְנַי וְלִפְנִים בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, הִלְכָּךְ אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא מִן הַהֵיכָל בִּלְבַד: