ברטנורא על משנה תמיד· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ג
מְסָרוּם לַחַזָּנִים. אוֹתָם כֹּהֲנִים שֶׁהֵכִינוּ עַצְמָם וְלֹא זָכוּ בַפַּיִס וְהָיוּ לְבוּשִׁים בִּגְדֵי כְהֻנָּה, הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָם לַחַזָּנִים, דְּהַיְנוּ הַשַּׁמָּשִׁין הָעוֹסְקִים בְּצָרְכֵי הַמִּקְדָּשׁ, כְּדֵי שֶׁיַּפְשִׁיטוּם בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲלֵיהֶם:
וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִים עֲלֵיהֶם אֶלָּא מִכְנָסַיִם בִּלְבָד. וְלוֹבְשִׁים בִּגְדֵי חֹל וְאַחַר כָּךְ מַפְשִׁיטִים הַמִּכְנְסַיִם, וּמַנִּיחִים כָּל בִּגְדֵי כְהֻנָּה וְיוֹצְאִים:
וְכָתוּב עֲלֵיהֶם תַּשְׁמִישֵׁי הַכֵּלִים. הַחַלּוֹנוֹת שֶׁבָּהֶן מִכְנְסַיִם כָּתוּב עֲלֵיהֶן מִכְנְסַיִם, וְאֶת שֶׁבָּהֶן כְּתֹנֶת כָּתוּב עֲלֵיהֶן כְּתֹנֶת, וְכֵן מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט. וְסֵדֶר לְבִישַׁת הַבְּגָדִים, הַמִּכְנְסַיִם תְּחִלָּה לְכָל שְׁאָר בְּגָדִים שֶׁל קֹדֶשׁ, דִּכְתִיב (ויקרא ו) וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא דָבָר קוֹדֵם לַמִּכְנְסַיִם, וְאַחַר כָּךְ הַכְּתֹנֶת, וְאַחַר כָּךְ חוֹגֵר בְּאַבְנֵט, וְאַחַר כָּךְ צוֹנֵף בְּמִצְנֶפֶת: