ברטנורא על משנה תמורה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ב
יָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים. בְּבֶהֱמַת חֻלִּין מַיְרֵי. דְּאִי בְּבֶהֱמַת קָדָשִׁים, הִיאַךְ דְּאִקְדִּישָׁה עוֹלָה לֶהֱוֵי עוֹלָה, וְאִידָךְ קָאֵי בִּקְדֻשָּׁתָהּ דְּאִמֵּיהּ. אֶלָּא וַדַּאי בְּבֶהֱמַת חֻלִּין, וּלְפִיכָךְ הַאי דְּלֹא קַדִּישׁ דָּמָיו חֻלִּין. וּמִיהוּ עַל שְׁנֵיהֶם חָלָה קְדֻשַּׁת עוֹלָה, דְּהָא אָמַר אִם זָכָר עוֹלָה, וּמִשּׁוּם דְּאִיהוּ לֹא נָדַר אֶלָּא חֲדָא, הִלְכָּךְ יִקְרַב הָאֶחָד לְנִדְרוֹ וְהַשֵּׁנִי יִמָּכֵר לְצָרְכֵי עוֹלָה וְדָמָיו חֻלִּין:
אֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶן. דְּוַלְדוֹת קָדָשִׁים בַּהֲוָיָתָן הֵן קְדוֹשִׁים וְלֹא מִמְּעֵי אִמָּן, וְכֵיוָן דְּהָנָךְ בִּיצִיאָתָן מִן הָרֶחֶם אֵינָן רְאוּיִין לְהַקְרָבָה, לֹא קַדְּשֵׁי. וַחֲכָמִים פְּלִיגֵי עַל רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְסָבְרֵי דְּוַלְדוֹת קָדָשִׁים בִּקְדֻשַּׁת אִמָּן קַיְמֵי. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: