ברטנורא על משנה תמורה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
יֵשׁ בְּקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד. וְקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר אֵין נוֹהֲגִים אֶלָּא בִּזְכָרִים. דְּרֻבָּן עוֹלוֹת, וְעוֹלָה זָכָר הוּא, וְאֵין מְבִיאִין שְׁלָמִים אֶלָּא כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת דִּזְכָרִים הֵן, וְחַטָּאת שֶׁלָּהֶן נַמִּי כְּתִיב בְּכוּלְּהוּ שְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד:
קָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד חַיָּבִין בְּאַחֲרָיוּתָן. כְּלוֹמַר, יֵשׁ מֵאוֹתָן שֶׁקָּבוּעַ לָהֶן זְמַן שֶׁאֲפִלּוּ עָבַר זְמַנָּן חַיָּב לְהַקְרִיבָם, כְּגוֹן עוֹלַת יוֹלֶדֶת וְקָרְבְּנוֹת מְצֹרָע, אִם עָבַר שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ חַיָּב לְהַקְרִיבָם לְאַחַר זְמַן. אֲבָל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם זְמַן, אִם עָבַר זְמַנָּן בָּטֵל קָרְבָּנָן:
מִשֶּׁקָּרַב הַזָּבַח. שֶׁאִם קָרַב הַזֶּבַח בִּזְמַנּוֹ וְלֹא קָרְבוּ נְסָכָיו עִמּוֹ, חַיָּבִין לְהַקְרִיבָם אֲפִלּוּ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים. דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס בְּכֻלְּהוּ וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם לַפָּרִים, לוֹמַר לָךְ מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם שֶׁל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר קְרֵבִים אֲפִלּוּ בַּלַּיְלָה וַאֲפִלּוּ לְמָחָר, אִם קָרְבוּ קָרְבָּן בִּזְמַנּוֹ וְלֹא נִזְדַּמְּנוּ לָהֶם מְנָחוֹת וּנְסָכִים, מַקְרִיבִין אוֹתָן כְּשֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לָהֶן אֲפִלּוּ לְאַחַר כַּמָּה יָמִים:
חֲבִתֵּי כֹהֵן גָּדוֹל. דּוֹחִין שַׁבָּת וְטֻמְאָה. דִּכְתִיב בְּהוּ מִנְחַת תָּמִיד, הֲרֵי לְךָ כַּמִּנְחָה שֶׁל תְּמִידִין שֶׁדּוֹחָה שַׁבָּת וְטֻמְאָה. דְּבַתָּמִיד כְּתִיב בְּמוֹעֲדוֹ, וְאָמְרִינַן בְּמוֹעֲדוֹ אַף בְּשַׁבָּת, אַף בְּטֻמְאָה, שֶׁאִם הָיוּ רֹב הַכֹּהֲנִים טְמֵאִים עוֹשִׂים אוֹתוֹ בְּטֻמְאָה:
פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים. פָּרוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל:
אֶלָּא שֶׁזְּמַנָּן קָבוּעַ. כְּלוֹמַר, אֵין הַטַּעַם תָּלוּי אֶלָּא בִּקְבִיעוּת הַזְּמַן, דְּכָל קָרְבָּן שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ וְאִם עָבַר הַזְּמַן אֵין לוֹ תַּשְׁלוּמִים, דּוֹחֶה שַׁבָּת וְטֻמְאָה. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: