ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ח · משנה ג
שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד. דְּוַדַּאי הִטְבִּילוּהָ בְּעָלֶיהָ מֵאֶתְמוֹל כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהּ הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ וּתְהֵא רְאוּיָה לִשְׁחֹט בָּהּ הַיּוֹם בְּעֶרֶב הַפֶּסַח:
בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹנֶה וּמַטְבִּיל. כְּלוֹמַר אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא לְמֵימָר כְּבָר הִטְבִּילוּהָ בְּעָלֶיהָ, צָרִיךְ הַמּוֹצְאָהּ לְהַטְבִּילָהּ שֵׁנִית, דְּשֶׁמָּא לֹא הִטְבִּילוּהָ בְּעָלֶיהָ, דְּהָיָה לָהֶם שְׁהוּת לְהַמְתִּין עַד סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא גָּזְרוּ עַל סְפֵק כֵּלִים בִּירוּשָׁלַיִם, מִשּׁוּם חֻמְרָא דְּקָדָשִׁים הִצְרִיכוּהָ טְבִילָה. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ שׁוֹנֶה לְהַזּוֹת עָלֶיהָ, דְּשֶׁמָּא נִטְמְאָה בְּמֵת וְהִזָּה עָלֶיהָ בַּשְּׁלִישִׁי, וְעַתָּה שׁוֹנֶה וּמַזֶּה עָלֶיהָ וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּילָהּ:
קוֹפִיץ. סַכִּין גָּדוֹל עָשׂוּי לַחְתֹּךְ בָּשָׂר וְלִשְׁבֹּר בּוֹ עֲצָמוֹת:
בָּזֶה וּבָזֶה. בֵּין בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר בֵּין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר:
שׁוֹנֶה וּמַטְבִּיל. לְפִי שֶׁאֵין הַקּוֹפִיץ רָאוּי אֶלָּא לַחֲגִיגָה, שֶׁשְּׁבִירַת עֶצֶם מֻתָּר בָּהּ. וּבִגְמָרָא בִּפְסָחִים (דף ע) מוֹקֵי מַתְנִיתִין בִּזְמַן שֶׁהָיָה הַנָּשִׂיא גּוֹסֵס בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, שֶׁאִם יָמוּת יִהְיוּ כָּל הַצִּבּוּר טְמֵאִים וְיֻקְרַב הַפֶּסַח בְּטֻמְאָה וְלֹא יִהְיוּ צְרִיכִים לְטַהֵר הַכֵּלִים. הִלְכָּךְ, סַכִּין שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁחִיטַת הַפֶּסַח, דְּחַד סְפֵקָא הוּא, שֶׁמָּא לֹא יָמוּת הַנָּשִׂיא וְיַעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בְּטָהֳרָה, מַטְבִּילִין אוֹתוֹ, וַחֲזָקָה שֶׁטִּהֲרוּהוּ בְּיוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כְּדֵי לִשְׁחֹט בּוֹ אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. אֲבָל קוֹפִיץ, דִּתְרֵי סְפֵקֵי, שֶׁמָּא יָמוּת הַנָּשִׂיא וְיַעֲשׂוּ פֶּסַח בְּטֻמְאָה וְאָז אֵין מְבִיאִין חֲגִיגָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַקּוֹפִיץ, וְאַף אִם לֹא יָמוּת שֶׁמָּא יִהְיוּ הַפְּסָחִים מְרֻבִּים וְלֹא יַעֲשׂוּ חֲגִיגָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, הִלְכָּךְ לֹא מַטְבְּלֵי לֵיהּ וְחֶזְקָתוֹ שֶׁלֹּא טִהֲרוּהוּ:
חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד. וְלֹא אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּשַׁבָּת הוּא לֹא נִשְׁחֹט בָּהּ מִסְּפֵיקָא שֶׁמָּא טְמֵאָה הִיא וְנִמְצָא הַפֶּסַח טָמֵא וּמְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה. וְרַבּוֹתַי פֵּרְשׁוּ, שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד, בַּקּוֹפִיץ קָאָמַר, דְּאַף עַל גַּב דְּאֵין חֲגִיגָה בְּשַׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם חֲזָקָה שֶׁהִטְבִּילָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְצֹרֶךְ חֲגִיגַת חֲמִשָּׁה עָשָׂר:
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר שׁוֹחֵט בָּהּ מִיָּד. לְפִי שֶׁכָּל הָעָם יוֹדְעִים שֶׁהַזָּאָה וּטְבִילָה אֲסוּרָה בְּיוֹם טוֹב, וּמַטְבִּילִין אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי יוֹם טוֹב:
נִמְצֵאת. הַקּוֹפִיץ:
קְשׁוּרָה לְסַכִּין. אָמְרִינַן וַדַּאי הִטְבִּילוּהָ עִם הַסַּכִּין. אֲבָל רַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, נִמְצֵאת סַכִּין סְתָמָא קְשׁוּרָה עִם סַכִּין אַחֶרֶת יְדוּעָה, הֲרֵי הִיא כַּסַּכִּין הַיְּדוּעָה, אִם טְמֵאָה טְמֵאָה וְאִם טְהוֹרָה טְהוֹרָה: