ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ו
שִׁבְעָה דְבָרִים. וְקָחָשֵׁיב לְהוּ וְאָזֵיל:
נָכְרִי שֶׁשָּׁלַח עוֹלָתוֹ. דְּדָרְשִׁינַן אִישׁ אִישׁ, מְלַמֵּד שֶׁהַנָּכְרִים נוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל:
שֶׁתְּהֵא מִנְחָתוֹ. עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב בְּכָל יוֹם מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעֶרֶב:
קְרֵבָה מִשֶּׁל צִבּוּר. דִּכְתִיב (ויקרא ו) חָק עוֹלָם, חֹק זֶה יִהְיֶה מִשֶּׁל עוֹלָם, כְּלוֹמַר מִשֶּׁל צִבּוּר, דְּהַיְנוּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֶּׁל יוֹרְשִׁים. דִּכְתִיב (שם) וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו, וְהָכִי מַשְׁמַע, וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ שֶׁמֵּת, תַּחְתָּיו אֶחָד מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ:
וּשְׁלֵמָה הָיְתָה קְרֵבָה. כְּשֶׁהִיא בָּאָה מִשֶּׁל צִבּוּר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹ מִשֶּׁל יוֹרְשִׁים לְרַבִּי יְהוּדָה, עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם הָיְתָה קְרֵבָה וְלֹא חֲצִי עִשָּׂרוֹן. וְרַבִּי יְהוּדָה מַפִּיק לֵיהּ מִדִּכְתִיב מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ, כְּשֶׁהָאֶחָד מִבָּנָיו מַקְרִיב לְאַחַר שֶׁמֵּת אָבִיו, דְּהַיְנוּ הַיּוֹרְשִׁים, יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ וְלֹא חֶצְיָהּ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יִהוּדָה, שֶׁמִּשֶּׁל יוֹרְשִׁים הִיא בָּאָה. וְהָא דִּתְנַן בְּמַתְנִיתִין דִּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁתְּהֵא בָּאָה מִן הַצִּבּוּר, וְלֹא מִן הַתּוֹרָה, מְפָרֵשׁ בִּגְמָרָא דִּשְׁתֵּי תַּקָּנוֹת הֲווּ, בִּתְחִלָּה מִדְּאוֹרַיְתָא קְרֵבָה מִשֶּׁל צִבּוּר, מִדִּכְתִיב חָק עוֹלָם כִּדְאָמְרִינַן, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ דְּקָא מִדַּחֲקָא לִשְׁכָּה, הִתְקִינוּ דְּנִגְבּוּ מִיּוֹרְשִׁים, כֵּיוָן דְּחָזוּ דְּקָא פָּשְׁעוּ בָּהּ, אוֹקְמוּהָ אַדְּאוֹרַיְתָא. וְנִמְצֵאת עַכְשָׁיו קְרֵבָה מִן הַצִּבּוּר בִּתְנַאי בֵּית דִּין, דְּאוּקְמוּהָ אַדְּאוֹרַיְתָא: