ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה א
שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת. תֵּבוֹת צָרוֹת מִלְּמַעְלָה וּרְחָבוֹת מִלְּמַטָּה עֲקֻמּוֹת כְּעֵין שׁוֹפָר, מִפְּנֵי הָרַמָּאִים שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַכְנִיס יָדָן לְתוֹכָן לְהַרְאוֹת עַצְמָן כְּאִלּוּ נוֹתְנִין לְתוֹכָן, וְנוֹטְלִין מִתּוֹכָן. וּלְקַמָּן מְפָרֵשׁ לָמָּה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר שׁוֹפָרוֹת וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר שֻׁלְחָנוֹת, וּבְאֵיזֶה מָקוֹם מֻנָּחִים:
שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה הִשְׁתַּחֲוָיוֹת. לְקַמָּן מְפָרֵשׁ הֵיכָן הָיוּ:
כְּנֶגֶד דִּיר הָעֵצִים. לִשְׁכָּה שֶׁשָּׁם הָיוּ אוֹצְרִים כָּל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, וְהִיא הָיְתָה בְּמִקְצוֹעַ מִזְרָחִית צְפוֹנִית שֶׁל עֶזְרַת נָשִׁים:
שֶׁשָּׁם הָאָרוֹן נִגְנַז. שֶׁיֹּאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ צִוָּה וּגְנָזוּהוּ לְמַטָּה בְּמַטְמוֹנִיּוֹת עֲקֻמּוֹת וַעֲקַלְקַלּוֹת שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בִּזְמַן שֶׁבָּנָה אֶת הַבַּיִת וְיָדַע שֶׁסּוֹפוֹ לֵחָרֵב. וְהַיְנוּ דִּכְתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (ב לה) בְּיֹאשִׁיָּהוּ, וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים [וְגוֹ'] תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה וְכוּ'. וְעִמּוֹ נִגְנַז מַטֵּה אַהֲרֹן, וְצִנְצֶנֶת הַמָּן, וּצְלוֹחִית שֶׁל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה: