ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
מַמְתִּינִין לוֹ עַד הָעָרֶב. שֶׁיִּזְדַּוְּגוּ יַחַד יוֹחָנָן וַאֲחִיָּה, אִם נִמְצְאוּ מָעוֹת יְתֵרִים בְּיַד יוֹחָנָן כְּנֶגֶד הַחוֹתָם שֶׁאוֹמֵר זֶה שֶׁנֶּאֱבַד מִמֶּנּוּ, נוֹתְנִים לוֹ:
וְשֵׁם הַיּוֹם כָּתוּב. עַל הַחוֹתָם, יוֹם פְּלוֹנִי וְחֹדֶשׁ פְּלוֹנִי:
מִפְּנֵי הָרַמָּאִין. שֶׁמָּא מָצָא חוֹתָם שֶׁנָּפַל מֵחֲבֵרוֹ אוֹ מֵאֲחִיָּה אוֹ מִיּוֹחָנָן, וּבָא עַכְשָׁיו לִקַּח, וּבַיּוֹם שֶׁמְּצָאוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי לְהוֹצִיאוֹ, שֶׁהָאוֹבֵד מְחַזֵּר אַחֲרָיו. וְעוֹד יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא לָקַח חוֹתָם כְּשַׁעַר הַזּוֹל, וְהִצְנִיעוֹ עַד שֶׁנִּתְיַקֵּר הַשַּׁעַר: