ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ג
אַרְבָּעָה חוֹתָמוֹת הָיוּ בַמִּקְדָּשׁ. שָׁלֹשׁ חוֹתָמוֹת לִשְׁלֹשָׁה נְסָכִין חֲלוּקִים שֶׁל בְּהֵמוֹת. חוֹתָם רִאשׁוֹן לְנִסְכֵּי בָּקָר, וְהֵן שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים סֹלֶת בָּלוּל בַּחֲצִי הַהִין שֶׁמֶן, וְיַיִן לְנֶסֶךְ חֲצִי הַהִין, וְחוֹתָמָן עֵגֶל. וְהַשֵּׁנִי זָכָר לְנִסְכֵּי אַיִל, שֶׁתַּרְגּוּם אַיִל דִּכְרָא, וּנְסָכָיו שְׁתֵּי עֶשְׂרוֹנִים סֹלֶת בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן שְׁלִישִׁית הַהִין, וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִישִׁית הַהִין. וְהַשְּׁלִישִׁי גְּדִי, לְנִסְכֵּי כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ, וְהֵן עִשָּׂרוֹן סֹלֶת בָּלוּל בִּרְבִיעִית הַהִין שֶׁמֶן, וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין. וְהָרְבִיעִי חוֹטֵא, וְהֵם נְסָכָיו שֶׁל מְצֹרָע עָשִׁיר שֶׁמֵּבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת וְצָרִיךְ עֲשָׂרָה לֻגִּין שֶׁמֶן, תִּשְׁעָה לִשְׁלֹשָׁה כְּבָשִׂים וְאֶחָד לְמַתַּן תְּנוּךְ וּבְהוֹנוֹת. וְקָרִי לֵיהּ חוֹטֵא, מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן בַּעֲרָכִין (טז.) עַל שִׁבְעָה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִין:
חֲמִשָּׁה הָיוּ. שְׁנֵי חוֹתָמוֹת הָיוּ לַמְצֹרָע:
חוֹטֵא דַל וְחוֹטֵא עָשִׁיר. לְפִי שֶׁמְּצֹרָע עָנִי אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא בְּהֵמָה אַחַת. וְאִם לֹא הָיָה לַמְּצֹרָע אֶלָּא חוֹתָם אֶחָד, הָיוּ נוֹתְנִים לִמְצֹרָע עָנִי שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנוֹת. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר לִמְצֹרָע עָנִי נוֹתְנִים לוֹ חוֹתַם גְּדִי. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:
וַאֲרָמִית כָּתוּב עֲלֵיהֶן. שֶׁרֹב דִּבּוּרָם בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי הָיָה:
זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. בֵּין לְנִסְכֵּי עוֹלוֹת שֶׁאֵינָן בָּאוֹת אֶלָּא זְכָרִים, בֵּין לְנִסְכֵּי שְׁלָמִים שֶׁבָּאִים זְכָרִים אוֹ נְקֵבוֹת. וְעוֹלוֹת וּשְׁלָמִים הֵן שֶׁטְּעוּנִין נְסָכִים, כְּדִכְתִיב (במדבר טו) עוֹלָה אוֹ זֶבַח: