ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
אֵלּוּ הֵן הַמְמֻנִּים. חֲמִשָּׁה עָשָׂר מִינִים שֶׁל פְּקִידוּת וּמִנּוּי שֶׁל שְׂרָרָה דְּחָשִׁיב בְּמַתְנִיתִין הָיוּ תָּמִיד בַּמִּקְדָּשׁ. מִיהוּ הָנָךְ גַּבְרֵי דְּחָשִׁיב, לֹא בִּזְמַן אֶחָד הָיוּ, אֶלָּא הַחֲסִידִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר הוּא מוֹנֶה. וְרַבּוֹתַי פֵּרְשׁוּ, עַל שֵׁם שֶׁהַמְּמֻנִּים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּתְמַנּוּ עַל כָּךְ, כָּךְ הָיָה שְׁמָם, לְפִיכָךְ נִקְרְאוּ הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם עַל שְׁמָם:
עַל הַחוֹתָמוֹת וְעַל הַסְּלָתוֹת. מְפֹרָשׁ לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין:
עַל הַפְּיָסוֹת. לְהוֹרוֹת סֵדֶר הַגּוֹרָל מִי יִזְכֶּה בָּעֲבוֹדָה זוֹ וּמִי בְּזוֹ, כִּמְפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא:
עַל הַקִּנִּים. מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה כְּגוֹן זָב וְזָבָה וְיוֹלֶדֶת שֶׁמְּבִיאִים קִנֵּי חוֹבָה, דְּהַיְנוּ תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה, נוֹתְנִין מְעוֹתֵיהֶן לַשּׁוֹפָרוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, וְהַמְּמֻנִּים עַל הַשּׁוֹפָרוֹת לוֹקְחִים הַמָּעוֹת וּמְבִיאִין בָּהֵן הַקִּנִּים. וְהָיָה צָרִיךְ שֶׁיִּתְמַנֶּה עַל זֶה חָכָם גָּדוֹל וּבָקִי, כִּדְאָמְרִינַן בְּמַסֶּכֶת אָבוֹת (פ"ג מי"ח) קִנִּים וּפִתְחֵי נִדָּה הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת:
שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ דְּבָרִים כוּ'. וְהוּא מָרְדְּכַי בִּלְשָׁן שֶׁעָלָה מִן הַגּוֹלָה. וְנִקְרָא כֵּן, שֶׁהָיָה בּוֹלֵל לְשׁוֹנוֹת הַרְבֵּה:
עַל חוֹלֵי מֵעַיִם. לְפִי שֶׁהַכֹּהֲנִים הוֹלְכִים יְחֵפִים עַל הָרִצְפָּה וְאוֹכְלִין בָּשָׂר הַרְבֵּה וְשׁוֹתִין מַיִם, הָיוּ מֵעֵיהֶן מִתְקַלְקְלִין, וּצְרִיכִין תָּמִיד לְרוֹפֵא לוֹמַר לָהֶם זֶה הַסַּם טוֹב לַמֵּעַיִם:
חוֹפֵר שִׁיחִין. הָיָה מְמֻנֶּה לַחְפֹּר בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מַיִם מְצוּיִין לִשְׁתּוֹת לְעוֹלֵי רְגָלִים:
גְּבִינִי כָּרוֹז. כָּךְ שְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַמַּכְרִיז בְּכָל בֹּקֶר בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ עִמְדוּ כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדַתְכֶם. וְשׁוֹמְעִים קוֹלוֹ מִיְּרִיחוֹ:
עַל נְעִילַת שְׁעָרִים. לִנְעֹל הַשְּׁעָרִים בָּעֶרֶב וּלְפָתְחָן בַּבֹּקֶר:
עַל הַפָּקִיעַ. לְהַלְקוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם שֶׁנִּמְצְאוּ יְשֵׁנִים עַל מִשְׁמְרוֹתֵיהֶם, שֶׁהָיוּ שׁוֹמְרִים אֶת הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה, כִּדְאָמְרָן בְּמַסֶּכֶת מִדּוֹת (פ"א מ"ב) מִי שֶׁהָיוּ מוֹצְאִים אוֹתוֹ יָשֵׁן הָיוּ חוֹבְטִים אוֹתוֹ וְשׂוֹרְפִים אֶת כְּסוּתוֹ. וּבַיְרוּשַׁלְמִי מְפֹרָשׁ, הַפָּקִיעַ, הַפְּתִילוֹת שֶׁל מְנוֹרָה וְשֶׁל בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, כִּדְאָמְרִינַן בְּפֶרֶק הֶחָלִיל (סכה פ"ה מ"ג) מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹּהֲנִים וּמֵהֶמְיָנֵיהֶם הָיוּ מַפְקִיעִים פְּתִילוֹת:
צִלְצָל. כְּלִי שִׁיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוֹל גָּדוֹל, לָשׁוֹן תְּצִלֶּינָה אָזְנָיו, צימבל"ו בָּלַע"ז. וּכְשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִין קוֹלוֹ הָיוּ הַלְוִיִּם מַתְחִילִין בְּשִׁיר:
עַל הַשִּׁיר. לְהַתְחִיל אֶת הַשִּׁיר, וּכְשֶׁהָיָה מְסַיֵּם הָיוּ כֻּלָּן מְסַיְּמִין:
בֵּית גַּרְמוּ. שֵׁם מִשְׁפָּחָה:
עַל לֶחֶם הַפָּנִים. שֶׁהָיָה עָשׂוּי כְּמִין תֵּבָה פְּרוּצָה, וְהָיוּ אֻמָּנִים בַּעֲשִׂיָּתוֹ וּבַאֲפִיָּתוֹ לִרְדּוֹתוֹ מִן הַתַּנּוּר שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר וְלַעֲשׂוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִתְעַפֵּשׁ:
בֵּיִת אַבְטִינָס. שֵׁם מִשְׁפָּחָה שֶׁהָיוּ בְּקִיאִים לְפַטֵּם הַקְּטֹרֶת, וּמַכִּירִין בְּעֵשֶׂב שֶׁשְּׁמוֹ מַעֲלֶה עָשָׁן, וּכְשֶׁהָיוּ מְעָרְבִין אוֹתוֹ עִם סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת הָיָה עֲשַׁן הַקְּטֹרֶת מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה כְּמִין מַקֵּל:
עַל הַפָּרֹכוֹת. לַעֲשׂוֹת פָּרֹכוֹת חֲדָשׁוֹת כְּשֶׁהָיוּ צְרִיכִים:
הַמַּלְבִּישׁ. הָיָה מְמֻנֶּה לְהַלְבִּישׁ הַכֹּהֲנִים בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה וּלְהַפְשִׁיטָם אַחַר עֲבוֹדָה, וְלִשְׁמֹר בִּגְדֵי כְּהֻנָּה בַּלְּשָׁכוֹת הָעֲשׂוּיוֹת לְכָךְ: