ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ז
זְכָרִים יִמָּכְרוּ לְצָרְכֵי עוֹלוֹת כוּ' וּדְמֵיהֶם יִפְּלוּ עִם שְׁאָר הַנְּכָסִים לְבֶדֶק הַבָּיִת. דְּסָבַר סְתָם הֶקְדֵּשׁ לְבֶדֶק הַבַּיִת, וַאֲפִלּוּ בְּמִידֵי דַּחֲזִי לַמִּזְבֵּחַ, אֲבָל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי מִזְבֵּחַ, שֶׁהַמַּקְדִּישׁ תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת אֵין נִפְדִּים אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ, וְהַדָּמִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת:
וְיָבִיא בִדְמֵיהֶן עוֹלוֹת. קָסָבַר מִידֵי דַּחֲזִי לְמִזְבֵּחַ מִסְתָמָא לַמִּזְבֵּחַ אַקְדְּשִׁינְהוּ, הִלְכָּךְ זְכָרִים עַצְמָן יִקָּרְבוּ עוֹלוֹת, וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצָרְכֵי שְׁלָמִים וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת, אֲבָל הֵן עַצְמָן אֵין קְרֵבִין שְׁלָמִים, דְּהַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו דַּעְתּוֹ שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם לְגָבוֹהַּ, הִלְכָּךְ בְּהֵמוֹת שֶׁרְאוּיוֹת לִקָּרֵב עוֹלוֹת יִקָּרְבוּ עוֹלוֹת, וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצָרְכֵי שְׁלָמִים וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת, דְּכֵיוָן דִּרְאוּיוֹת לַמִּזְבֵּחַ חָלָה עֲלֵיהֶן קְדֻשַּׁת מִזְבֵּחַ, וַאֲפִלּוּ עַל הַנְּקֵבוֹת שֶׁאֵין גּוּפָן רָאוּי לְמַה שֶּׁדַּעְתּוֹ לְהַקְדִּישָׁן, כֵּיוָן דִּלְשֵׁם קָרְבָּן מִיהָא חַזְיָין, לֹא חָל עֲלֵיהֶן קְדֻשַּׁת בֶּדֶק הַבַּיִת, וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶם עוֹלוֹת:
שֶׁהַמַּקְדִּישׁ בְּפֵרוּשׁ. שֶׁאָמַר בְּהֵמָה וּנְכָסַי לַהֶקְדֵּשׁ. דְּכֵיוָן שֶׁהִפְרִישָׁן וְהִבְדִּילָן זוֹ מִזּוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא אָמַר בְּהֵמָה לַמִּזְבֵּחַ וּנְכָסַי לְבֶדֶק הַבַּיִת, שְׁמַע מִנַּהּ דְּדַעְתּוֹ הָיָה שֶׁבֵּין בְּהֵמָה וּבֵין נְכָסָיו הַכֹּל יֵלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד. אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ סְתָם כָּל נְכָסָיו, דַּעְתּוֹ לְהַקְדִּישׁ כָּל דָּבָר לְמַה שֶּׁהוּא רָאוּי. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: