ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ד
תָּרַם אֶת הָרִאשׁוֹנָה וּמְחַפֶּה בְקָטַבְלָאוֹת. תְּרוּמָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה בִּפְרֹס הַפֶּסַח, לְאַחַר שֶׁתָּרַם אוֹתָהּ הָיָה מְכַסֶּה כָּל הַשְּׁקָלִים הַנִּשְׁאָרִים בַּלִּשְׁכָּה בְקָטַבְלָאוֹת, דְּהַיְנוּ עוֹר שָׁלוּק, כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ עָלָיו הַשְּׁקָלִים שֶׁיָּבִיאוּ מִמְּדִינוֹת שֶׁסְּבִיב אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהָבִיא קֹדֶם הַפֶּסַח וּמְבִיאִים מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת, וְנוֹתְנִים אוֹתָם עַל גַּבֵּי הַקְּטַבְלָא כְּדֵי שֶׁיִּתְרֹם מֵהֶן בִּפְרֹס הָעֲצֶרֶת, וְלֹא יִתְרֹם מִן הַדָּבָר שֶׁתָּרַם כְּבָר בִּפְרֹס הַפֶּסַח. וְאַחַר שֶׁתָּרַם בִּפְרֹס הָעֲצֶרֶת חָזַר וְכִסָּה כָּל הַמָּעוֹת שֶׁבַּלִּשְׁכָּה בִקְטַבְלָאוֹת, וְנוֹתְנִין עֲלֵיהֶם כָּל הַשְּׁקָלִים הַמְּבִיאִים מִבָּבֶל וּמִמָּדַי וּמִן הַמְּדִינוֹת הָרְחוֹקוֹת, וְתוֹרְמִין מֵהֶן בִּפְרֹס הֶחָג. וְעוֹד לֹא הָיָה מְחַפֶּה, שֶׁאֵין עוֹד תְּרוּמָה אַחֲרֶיהָ:
הָרִאשׁוֹנָה לְשֵׁם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שֶׁהֵם שָׁלְחוּ שִׁקְלֵיהֶם תְּחִלָּה, שֶׁהָאֲחֵרִים עֲדַיִן לֹא הֵבִיאוּ:
לְשׁוּם כְּרַכִּים הַמֻּקָּפִים. הַסְּמוּכִים. כְּמוֹ עַמּוֹן וּמוֹאָב וְכַיּוֹצֵא בָהֶן. וְדֻגְמָתוֹ, לִתְרֹם שֶׁלֹּא מִן הַמֻּקָּף [גִּטִּין ל], אֵין מַקִּיפִין בְּבוּעֵי [חֻלִּין מו:]. וּמִכָּל מָקוֹם בְּכָל פַּעַם וּפַעַם הָיוּ תּוֹרְמִין עַל שֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, עַל הַגָּבוּי וְעַל הֶעָתִיד לִגְבּוֹת. וְלֹא הִזְכִּיר הַתַּנָּא חִלּוּקֵי מְקוֹמוֹת הַלָּלוּ אֶלָּא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁתִּקְּנוּ שְׁלֹשָׁה פְּרָקִים אֵלּוּ לְפִי שֶׁאָז יִתְקַבְּצוּ כָּל שִׁקְלֵי יִשְׂרָאֵל: