ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ג
הַמְכַנֵּס מָעוֹת. כּוֹנֵס מְעַט מְעַט פְּרוּטָה אַחַר פְּרוּטָה לְשִׁקְלוֹ, וְאוֹמֵר כְּשֶׁהִתְחִיל לְכַנֵּס, הֲרֵי אֵלּוּ לְשִׁקְלִי, וּכְשֶׁבָּא לְחַשֵּׁב מַה שֶּׁכִּנֵּס מָצָא שֶׁהוֹתִירוּ עַל שִׁקְלוֹ:
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מוֹתָרָן נְדָבָה. יִפְּלוּ לַשּׁוֹפָרוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁעוֹמְדִים לְהַקְרִיב בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת קַיִץ לַמִּזְבֵּחַ. וּבֵית שַׁמַּאי לְטַעֲמַיְהוּ דְּאִית לְהוּא הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת שְׁמֵיהּ הֶקְדֵּשׁ:
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹתָרָן חֻלִּין. דְּלֹא נִתְכַּוֵּן זֶה לְהַקְדִּישׁ אֶלָּא עַד כְּדֵי שִׁקְלוֹ:
שֶׁאָבִיא מֵהֶן שִׁקְלִי, שָׁוִין שֶׁהַמּוֹתָר חֻלִּין. דַּהֲוֵי כְּאוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ אִם אַכְנִיס יוֹתֵר מִשֶּׁקֶל אָבִיא מֵהֶם שֶׁקֶל וְהַמּוֹתָר יְהֵא חֻלִּין:
אֵלּוּ לְחַטָּאתִי. וְאִם כִּנֵּס מָעוֹת וְאוֹמֵר הֲרֵי אֵלּוּ לְחַטָּאתִי, מוֹדוּ בֵּית הַלֵּל שֶׁהַמּוֹתָר נְדָבָה: