ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
מְצָרְפִין שְׁקָלִים לְדַרְכּוֹנוֹת. בְּנֵי הָעִיר שֶׁקִּבְּצוּ שִׁקְלֵיהֶם יְכוֹלִים לְהַחְלִיפָם בַּדָּרְבוֹנוֹת. וְהוּא מַטְבֵּעַ שֶׁל זָהָב כְּדִכְתִיב בְּעֶזְרָא דַּרְכְּמוֹנֵי זָהָב, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם מַשְּׂאוֹי הַדֶּרֶךְ:
שׁוֹפָרוֹת. תֵּבוֹת שֶׁפִּיהֶן צָר לְמַעְלָה, כְּעֵין שׁוֹפָר שֶׁפִּיו צַר מִלְּמַעְלָה וְהוֹלֵךְ וּמַרְחִיב, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִטֹּל מֵהֶן כְּלוּם. כְּהַהִיא דִּכְתִיב בִּיהוֹיָדָע (מלכים ב יב) וַיַּעֲשׂוּ אֲרוֹן אֶחָד וַיִּתְּנוּהוּ בְּהֵיכַל וְכוּ' וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ. וְהָיוּ עוֹמְדִים בַּעֲזָרָה, וְכָל אֶחָד מֵבִיא שִׁקְלוֹ וְנוֹתֵן בּוֹ:
כָּךְ הָיוּ בַּמְּדִינָה. בִּירוּשָׁלַיִם. וּלְדִבְרֵי רַמְבַּ"ם בִּשְׁאָר עָרֵי יִשְׂרָאֵל:
בְּנֵי הָעִיר שֶׁשָּׁלְחוּ שִׁקְלֵיהֶם. בְּיַד שָׁלִיחַ לְהוֹלִיכָם לַלִּשְׁכָּה:
אִם נִתְרְמָה הַתְּרוּמָה. שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִתְרֹם מֵהַקֻּפּוֹת לְצֹרֶךְ הַקָּרְבָּנוֹת. וְהָיוּ תּוֹרְמִים עַל הַגָּבוּי וְעַל הֶעָתִיד לִגְבּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה חֵלֶק בַּקָּרְבָּנוֹת אַף לְאוֹתָם שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁקְלוּ:
נִשְׁבָּעִין. הַשְּׁלוּחִים:
לַגִּזְבָּרִים. דְּהוֹאִיל וְנִתְרְמָה תְּרוּמָה עַל הַמָּעוֹת הַלָּלוּ קֹדֶם שֶׁנֶּאֶבְדוּ הֲרֵי נַעֲשׂוּ כְּאִלּוּ הָיוּ בִּרְשׁוּת הַגִּזְבָּרִים מִשָּׁעָה שֶׁנִּתְרְמָה תְּרוּמָה עֲלֵיהֶן, וּכְשֶׁנִּגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ בִּרְשׁוּת הַגִּזְבָּרִים נִגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ, הִלְכָּךְ נִשְׁבָּעִים הַשְּׁלוּחִים לַגִּזְבָּרִים וְנִפְטָרִים. וְאַף עַל גַּב דְּאֵין נִשְׁבָּעִין עַל הַהַקְדָּשׁוֹת, שְׁבוּעָה זוּ תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא כְּדֵי שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בַּהַקְדָּשׁוֹת:
וְאִם לָאו. שֶׁבַּשָּׁעָה שֶׁאָבְדוּ עֲדַיִן לֹא נִתְרְמָה תְּרוּמָה וְלֹא הוֹצִיאוּ מָעוֹת מִן הַקֻּפּוֹת עַל הֶעָתִיד לִגְבּוֹת, בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים אָבְדוּ, הִלְכָּךְ נִשְׁבָּעִים הַשְּׁלוּחִים לְאַנְשֵׁי הָעִיר וְנִפְטָרִים. וְאַנְשֵׁי הָעִיר חוֹזְרִין וְשׁוֹקְלִים שְׁקָלִים אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן, שֶׁהַשְּׁקָלִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁאָבְדוּ לֹא עָלוּ לָהֶן: