ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ו
קָלְבּוֹן. קַל בּוֹן. כְּלוֹמַר דָּבָר קַל וּמֻעָט שֶׁמּוֹסִיפִין עַל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְהַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם:
הַשּׁוֹקֵל עַל יְדֵי אִשָּׁה כוּ' פָּטוּר. כְּגוֹן שֶׁהִלְוָה לָהֶם, דְּכֵיוָן דִּפְטוּרִים הֵן לֹא מִחַיְּבֵי בְּקָלְבּוֹן. וְאִי לֹא הִלְוָה לָהֶם אֶלָּא שֶׁפּוֹרֵעַ בִּשְׁבִילָם, אֲפִלּוּ שׁוֹקֵל בִּשְׁבִיל בַּר חִיּוּבָא פָּטוּר מִן הַקָּלְבּוֹן כְּדִלְקַמָּן:
אִם שָׁקַל עַל יָדוֹ וְעַל יַד חֲבֵרוֹ. בְּשֶׁהִלְוָהוּ מַיְרֵי, וְשׁוֹקֵל שֶׁקֶל שָׁלֵם, מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בִּשְׁבִילוֹ וּמַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁמַּלְוֶה לַחֲבֵרוֹ:
חַיָּב קָלְבּוֹן אֶחָד. דְּסָבַר הַנּוֹתֵן מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל הַקָּצוּב בַּתּוֹרָה פָּטוּר מִן הַקָּלְבּוֹן, דִּכְתִיב זֶה יִתְּנוּ, כָּזֶה יִתְּנוּ וְלֹא יוֹתֵר. וּשְׁנַיִם שֶׁשָּׁקְלוּ שֶׁקֶל שָׁלֵם אֵין נוֹתְנִין אֶלָּא קָלְבּוֹן אֶחָד:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שְׁנֵי קָלְבּוֹנוֹת. רַבִּי מֵאִיר סָבַר הַשּׁוֹקֵל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל חַיָּב בְּקָלְבּוֹן, הִלְכָּךְ שְׁנַיִם שֶׁשָּׁקְלוּ שֶׁקֶל שָׁלֵם חַיָּבִין שְׁתֵּי קָלְבּוֹנוֹת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
הַנּוֹתֵן סֶלַע. דְּהַיְנוּ שֶׁקֶל שָׁלֵם לְשֻׁלְחָנִי שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ מַחֲצִיתוֹ שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ מִמֶּנּוּ. וְשֶׁקֶל הָאָמוּר כָּאן הַיְנוּ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל:
נוֹתֵן שְׁנֵי קָלְבּוֹנוֹת. בְּהָא מוֹדֶה תַּנָּא קַמָּא דְּנוֹתֵן שְׁתֵּי קָלְבּוֹנוֹת, אֶחָד קָלְבּוֹן לְהֶכְרֵעַ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל שֶׁהוּא נוֹטֵל מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וְאֶחָד דְּכֵיוָן שֶׁלֹּא שָׁקַל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל כְּמוֹ שֶׁקָּצוּב בַּתּוֹרָה נִתְחַיֵּב בְּקָלְבּוֹן: