ברטנורא על משנה שקלים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים. בֵּית דִּין שׁוֹלְחִים בְּכָל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמַכְרִיזִין שֶׁיָּבִיאוּ שִׁקְלֵיהֶן. לְפִי שֶׁבְּאֶחָד בְּנִיסָן צָרִיךְ לְהָבִיא קָרְבְּנוֹת צִבּוּר מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה, דִּכְתִיב (במדבר כח) זֹאת עוֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, חַדֵּשׁ וְהָבֵא קָרְבָּן מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה, וְיָלְפִינַן חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה דְּהָכָא, מֵרִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה (שמות יב), הִלְכָּךְ מַקְדִּימִין שְׁלֹשִׁים יוֹם, דְּהַיְנוּ מֵאֶחָד בַּאֲדָר, לְהַכְרִיז שֶׁיָּבִיאוּ שִׁקְלֵיהֶם:
וְעַל הַכִּלְאָיִם. מַכְרִיזִין שֶׁיְּמַעֲטוּ הַזֶּרַע הָאַחֵר עַד שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בּוֹ רֹבַע קַב לִסְאָה, כְּדִתְנַן בְּפֶרֶק ב' דְּכִלְאַיִם כָּל סְאָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רֹבַע קַב מִמִּין אַחֵר יְמַעֵט. וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ דִּלְאַחַר שֶׁגָּדְלוּ הַזְּרָעִים אֲפִלּוּ אֶחָד בְּאֶלֶף צָרִיךְ לַעֲקֹר הַכֹּל, דְּכָל תְּרֵי מִילֵי דְּכָל חַד לְחוּדֵיהּ שָׁרֵי וְנֶאֶסְרוּ עַל יְדֵי תַּעֲרֹבֶת לֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ בִטּוּל, דְּדַוְקָא כְּשֶׁמִּין אַחֵר מְעֹרָב בִּשְׁעַת הַזֶּרַע אֵין צָרִיךְ כִּי אִם לְמַעֵט, דְּמִדְּאוֹרַיְתָא חַד בִּתְרֵי בָּטִיל וְלֹא מִקְרֵי זוֹרֵעַ כִּלְאַיִם, אֶלָּא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן בְּעַלְמָא צָרִיךְ לְמַעֵט. אֲבָל לְאַחַר שֶׁגָּדְלוּ לֹא שַׁיָּךְ בְּהוּ בִּטּוּל וְצָרִיךְ לַעֲקֹר אֶת הַכֹּל וְלֹא יְשַׁיֵּר אֶלָּא אֶחָד מִן הַמִּינִים:
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ קוֹרִין אֶת הַמְגִלָּה בַּכְּרַכִּין. הַמֻּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. אַיְידֵי דְּבָעֵי לְמִתְנֵי דְּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּאֲדָר שֻׁלְחָנוֹת יוֹשְׁבִין בַּמְּדִינָה, תָּנֵי נַמִּי כָּל מַה שֶּׁהָיוּ עוֹשִׂין בּוֹ בַּיּוֹם:
וּמְתַקְּנִים אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת. הַשְּׁוָקִים שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ בַּגְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחֹרֶף, מְתַקְּנִים אוֹתָם בִּשְׁבִיל עוֹלֵי רְגָלִים. וְאִית דִּמְפָרְשֵׁי בִּשְׁבִיל הָרוֹצְחִים הַמַּכִּים נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה, שֶׁיּוּכְלוּ לָנוּס מִפְּנֵי גּוֹאֵל הַדָּם, כְּדִכְתִיב (דברים יט) תָּכִין לְךָ הַדֶּרֶךְ:
וְאֶת מִקְוְאוֹת הַמַּיִם. אִם נִתְרַבָּה בָּהֶן טִיט מְנַקִּין אוֹתָן, וְאִם נֶחֱסַר שִׁעוּרָן מַמְשִׁיכִין לָהֶם מַיִם שְׁאוּבִים וּמַשְׁלִימִין אוֹתָן לִכְשִׁעוּר אִם הָיָה שָׁם רֹב אַרְבָּעִים סְאָה מִן הַכָּשֵׁר:
וְעוֹשִׂים כָּל צָרְכֵי רַבִּים. כְּגוֹן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת, וְדִינֵי מַכּוֹת, וּפְדִיַּת עֲרָכִים וַחֲרָמִים וְהַקְדָּשׁוֹת, וְהַשְׁקָאַת סוֹטָה, וּשְׂרֵפַת פָּרָה, וּרְצִיעַת עֶבֶד עִבְרִי, וְטָהֳרַת מְצֹרָע, וְשׁוֹלְחִין לִפְתֹּחַ בּוֹרוֹת שֶׁל מַיִם מְכֻנָּסִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מְצוּיִין לָעָם לִשְׁתּוֹת מֵהֶן בִּימוֹת הַחַמָּה. דְּכָל הָנָךְ צָרְכֵי רַבִּים נִינְהוּ:
וּמְצַיְּנִין אֶת הַקְּבָרוֹת. שֶׁלֹּא יַאֲהִילוּ עֲלֵיהֶם הַכֹּהֲנִים וְעוֹשֵׂי טָהֳרוֹת. וְהַצִּיּוּן הוּא שֶׁמְּמַחִים סִיד וְשֹׁפְכִים אוֹתוֹ סְבִיב הַקֶּבֶר, וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים הָיָה הַסִּיד נִמּוֹחַ וְצָרִיךְ לַחְזֹר וּלְצַיְּנוֹ:
וְיוֹצְאִים. שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין:
אַף עַל הַכִּלְאָיִם. וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִכְרִיזוּ עָלֵיהֶם בְּאֶחָד בַּאֲדָר, לֹא הָיוּ סוֹמְכִים עַל הַהַכְרָזָה, דְּשֶׁמָּא לֹא עֲקָרוּם בְּעָלִים. וְהָיוּ הֵם יוֹצְאִים וְעוֹקְרִים אוֹתָם: