ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק כג
משנה א
שׁוֹאֵל. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר הַלְוֵנִי. דְּהַלְוָאָה לִזְמַן מְרֻבֶּה מַשְׁמַע, וְקַיְמָא לָן סְתָם הַלְוָאָה שְׁלֹשִׁים יוֹם, הִלְכָּךְ אָתֵי מַלְוֶה לִכְתֹּב עַל פִּנְקָסוֹ כָּךְ וְכָךְ הִלְוֵיתִי לִפְלוֹנִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח:
מַנִּיחַ טַלִּיתוֹ אֶצְלוֹ. אִם אֵינוֹ מַאֲמִינוֹ וְלוֹקֵחַ אוֹתוֹ וּמַקְדִּישׁוֹ בְּשַׁבָּת, דְּחוֹבוֹת שֶׁקָּבוּעַ לָהֶן זְמַן יְכוֹלִין לְהַקְדִּישׁ בְּשַׁבָּת:
משנה ב
פַּרְפְּרוֹתָיו. מִינֵי מַעֲדַנִּים:
אֲבָל לֹא מִן הַכְּתָב. אִם כָּתַב מֵעֶרֶב שַׁבָּת כָּךְ וְכָךְ אוֹרְחִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁכְּחֵם, לֹא יִקְרָא בְּאוֹתוֹ כְּתָב בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְחֹק. אִי נַמִּי שֶׁמָּא יִקְרָא בְּשִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת, וְאֵין מֻתָּר לִקְרוֹת בְּשַׁבָּת אֶלָּא בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וּבַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְאַחַר שֶׁכְּתָבוּהָ, וּבְפֵרוּשֵׁיהֶן, אֲבָל בִּשְׁאָר דְּבָרִים אוֹ בְּסִפְרֵי חָכְמוֹת שֶׁאֵינוֹ מִדִּבְרֵי נְבוּאָה אוֹ מִפֵּרוּשֵׁיהֶן, אֲסוּרִים:
מֵפִיס. מֵטִיל גּוֹרָל לְחַלֵּק לְמִי יַגִּיעַ כָּל מָנָה וּמָנָה:
עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ. שֶׁהֵן סְמוּכִים עַל שֻׁלְחָנוֹ, שֶׁאֵין כָּאן קְפֵדָא. אֲבָל עִם אַחֵר לֹא, דִּבְנֵי חֲבוּרָה הַמַּקְפִּידִים זֶה עַל זֶה שֶׁאֵינָן מוֹחֲלִין וְאֵינָן מְוַתְּרִים זֶה לָזֶה עוֹבְרִים מִשּׁוּם מִדָּה וּמִשּׁוּם מִשְׁקָל וּמִשּׁוּם מִנְיָן וּמִשּׁוּם לֹוִין וּפוֹרְעִין דְּגָזְרוּ בְּהוּ רַבָּנָן שֶׁמָּא יִכְתְּבוּ:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן וְכוּ'. מַתְנִיתִין חֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, מֵפִיס אָדָם עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן, וַאֲפִלּוּ מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה, וְדַוְקָא עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵּיתוֹ אֲבָל עִם אַחֵר לֹא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה, וְאָז הוּא דִּבְיוֹם טוֹב אָסוּר וּבְחֹל שָׁרֵי, אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת מָנָה גְּדוֹלָה כְּנֶגֶד מָנָה קְטַנָּה אֲפִלּוּ בְּחֹל אָסוּר, מִשּׁוּם קֻבְיָא, דְּגֶזֶל הוּא וְאַסְמַכְתָּא לֹא קַנְיָא, וְהַאי אַסְמַכְתָּא הִיא, דְּסָמִיךְ עַל הַגּוֹרָל אִם יִפֹּל לוֹ הַגּוֹרָל עַל הַמָּנָה הַגְּדוֹלָה יִזְכֶּה בָּהּ, וּלְפִיכָךְ תָּלָה עַצְמוֹ אַף לְגוֹרַל הַקְּטַנָּה עַל הַסָּפֵק, וְאִלּוּ יָדַע מִתְּחִלָּה שֶׁכֵּן, לֹא הָיָה מִתְרַצֶּה:
חֲלָשִׁים. גּוֹרָלוֹת, כְּמוֹ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם (ישעיה יד):
עַל הַקָּדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב. שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בְּיוֹם טוֹב, לְחַלֵּק אוֹתָם בֵּין הַכֹּהֲנִים:
אֲבָל לֹא עַל הַמָּנוֹת. שֶׁל קָדָשִׁים שֶׁל אֶתְמוֹל:
משנה ג
לֹא יִשְׂכֹּר אָדָם פּוֹעֲלִים. דִּכְתִיב (ישעיה נח) מִמְצֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר:
וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ כוּ'. לְדִיּוּקָא נָקְטֵיהּ, לֹא יֹאמַר לַחֲבֵרוֹ שְׂכֹר לָנוּ פּוֹעֲלִים, אֲבָל אוֹמֵר לוֹ הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמֹד עִמִּי לָעֶרֶב, כְּלוֹמַר עַכְשָׁיו נִרְאֶה אִם תָּבֹא אֵלַי לִכְשֶׁתֶּחְשַׁךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׁנֵיהֶם יוֹדְעִים שֶׁעַל מְנָת לְשָׂכְרוֹ לִפְעֻלָּתוֹ הוּא מַזְהִירוֹ, כֵּיוָן דְּלֹא מְפָרֵשׁ לֵיהּ שְׂכִירוּת בְּהֶדְיָא שָׁרֵי, דְּקַיְמָא לָן דִּבּוּר אָסוּר הִרְהוּר מֻתָּר:
אֵין מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם. לְקָרֵב עַצְמוֹ בְּשַׁבָּת עַד סוֹף הַתְּחוּם וּלְהַחְשִׁיךְ שָׁם שֶׁיְּהֵא קָרוֹב לִמְקוֹם הַפּוֹעֲלִים אוֹ לַפַּרְדֵּס לְהָבִיא פֵּרוֹת, דְּכָל דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת אָסוּר לְהַחְשִׁיךְ עָלָיו, אֲבָל מַחְשִׁיךְ הוּא לִהְיוֹת קָרוֹב לָצֵאת וְלִשְׁמֹר פֵּרוֹתָיו, דְּזֶה דָּבָר הַמֻּתָּר בְּשַׁבָּת לִשְׁמֹר פֵּרוֹתָיו:
וּמֵבִיא פֵרוֹת בְּיָדוֹ. הוֹאִיל וְעִקַּר מַחְשַׁבְתּוֹ לֹא הָיְתָה לְכָךְ:
כְּלָל אָמַר אַבָּא שָׁאוּל. אַתַּנָּא קַמָּא פָּלֵיג, דְּאָסַר כָּל הַחְשָׁכָה וְלֹא מַפְלִיג בֵּין הַחְשָׁכָה שֶׁל מִצְוָה לְהַחְשָׁכָה שֶׁל רְשׁוּת, וַאֲתָא אִיהוּ וְאָמַר דְּהַחְשָׁכָה שֶׁל מִצְוָה שַׁרְיָא, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמֻּתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת תִּהְיֶה מְזֻמָּן לֵילֵךְ לְאַחַר חֲשֵׁכָה לְהָבִיא אָרוֹן וְתַכְרִיכִים לַמֵּת, כָּךְ מֻתָּר לְהַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מְזֻמָּן לְאַחַר חֲשֵׁכָה לְהָבִיא אָרוֹן וְתַכְרִיכִים. וְסֵיפָא דִּתְנַן מַחְשִׁיכִים עַל הַתְּחוּם [לְפַקֵּחַ] עַל עִסְקֵי כַּלָּה וְעַל עִסְקֵי הַמֵּת, אַבָּא שָׁאוּל הִיא. וַהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ:
משנה ד
לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי כַלָּה. לְעַיֵּן וְלַחְקֹר בְּצָרְכֵי הַכַּלָּה:
חֲלִילִין. כְּלֵי נִגּוּן חֲלוּלִין שֶׁקּוֹלָן מְעוֹרֵר הַבֶּכִי:
לֹא יִסְפֹּד בָּהֶן יִשְׂרָאֵל. קְנָסָא הוּא מִשּׁוּם דְּמוּכְחָא מִלְּתָא שֶׁבִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל הוּבְאוּ:
אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב. אֶלָּא אִם כֵּן נוֹדַע לָנוּ בְּבֵרוּר שֶׁבָּאוּ מִמָּקוֹם שֶׁבְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְלֹא הֱבִיאָם מִחוּץ לַתְּחוּם:
אָרוֹן. לְעַצְמוֹ שֶׁיִּקְבֹּר בּוֹ נָכְרִי, אוֹ לִמְכֹּר:
משנה ה
סָכִין. בְּשֶׁמֶן:
וּמְדִיחִין. בְּמַיִם. וּפוֹקְקִין נְקָבָיו, סוֹתְמִין נְקָבָיו הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים בְּבֶגֶד אוֹ בְּשׁוּם דָּבָר כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּכָּנֵס בָּהֶם הָרוּחַ וְיִתְפַּח:
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִיז בּוֹ אֵבֶר. שֶׁלֹּא יְטַלְטֵל וְיַגְבִּיהַּ לֹא יָדוֹ וְלֹא רַגְלוֹ וְלֹא רִיסֵי עֵינָיו, שֶׁאָסוּר לְטַלְטֵל הַמֵּת אוֹ אֵבֶר מֵאֲבָרָיו, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִגַּע בּוֹ. וְכֵן כָּל מֻקְצֶה מֻתָּר בִּנְגִיעָה וְאָסוּר בְּטִלְטוּל. וּבֵיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב אֲסוּרָה אֲפִלּוּ בִּנְגִיעָה, שֶׁמִּפְּנֵי כַּדּוּרִיתָהּ נְגִיעָתָהּ זֶהוּ טִלְטוּלָהּ:
וְשׁוֹמְטִים אֶת הַכַּר מִתַּחְתָּיו. וְנִמְצָא מֻטָּל עַל הַחֹל, אֲבָל לֹא מְטַלְטְלִין לְהָנִיחוֹ עַל הַחֹל, דְּהָא תָּנָא רֵישָׁא וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזִיז בּוֹ אֵבֶר:
בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּין. שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ מֵחֲמַת חֹם הַסְּדִינִים וְהַכָּרִים:
קוֹשְׁרִים אֶת הַלֶּחִי. שֶׁל מֵת שֶׁהָיָה פִּיו הוֹלֵךְ וְנִפְתַּח:
וְלֹא שֶׁיַּעֲלֶה. לְהִסָּגֵר מַה שֶּׁנִּפְתַּח, דְּהַיְנוּ מֵזִיז אֵבֶר, אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף לְהִפָּתַח:
סוֹמְכִים אוֹתָהּ בְּסַפְסָל. שֶׁהֲרֵי תּוֹרַת כְּלִי עָלָיו:
וְלֹא שֶׁתַּעֲלֶה. דַּהֲוָה לֵיהּ בּוֹנֶה:
אֵין מְעַמְּצִין. אֶת עֵינָיו בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ לְאַחַר יְצִיאַת נֶפֶשׁ, דַּהֲוָה לֵיהּ מֵזִיז אֵבֶר:
שׁוֹפֵךְ דָּמִים. שֶׁבְּדָבָר מֻעָט מְקָרֵב מִיתָתוֹ: