ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ד
לְפָנָיו וּבָא לוֹ לְאַחֲרָיו פָּטוּר. דְּנִתְכַּוֵּן לִשְׁמִירָה מְעֻלָּה וְעָלְתָה בְּיָדוֹ שְׁמִירָה פְּחוּתָה:
לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְפָנָיו חַיָּב. דְּנִתְכַּוֵּן לִשְׁמִירָה פְּחוּתָה וְעָלְתָה בְּיָדוֹ שְׁמִירָה מְעֻלָּה:
סִינָר. כְּעֵין מִכְנָסַיִם קְטַנִּים חוֹגְרוֹת אוֹתָן לִצְנִיעוּת, וְאִם תָּלְתָה בָּהֶן שׁוּם דָּבָר לְהוֹצִיא וּבָא לָהּ לְצַד אַחֵר חַיֶּבֶת:
שֶׁכֵּן רָאוּי לִהְיוֹת חוֹזֵר. דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת חוֹזֵר וְסוֹבֵב סְבִיבוֹתֶיהָ, וּמִתְּחִלָּה יָדְעָה שֶׁסּוֹפוֹ לְהִתְהַפֵּךְ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף מְקַבְּלֵי פִתְקִין. שֶׁל מֶלֶךְ. הָרָצִים הַנּוֹשְׂאִים אִגְּרוֹת נוֹתְנִים אוֹתָם בְּעֵצִים חֲלוּלִים כִּדְמוּת קָנִים וְתוֹלִים בְּצַוָּארָם, וְדֶרֶךְ אוֹתוֹ קָנֶה לִהְיוֹת חוֹזֵר וְסוֹבֵב מִלְּפָנָיו וּמֵאַחֲרָיו סָבִיב לְצַוָּארוֹ, וְיוֹדֵעַ הָיָה שֶׁסּוֹפוֹ לְהִתְהַפֵּךְ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: