ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ב
שֶׁהִיא טְהוֹרָה. שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה:
בְּלֶב יָם. וּפְשִׁיטָא דָּאֳנִיָּה בְּלֵב יָם הִיא, אֶלָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן דִּסְפִינָה הֲרֵי הִיא כְּיָם, מַה יָּם טָהוֹר, אַף סְפִינָה טְהוֹרָה, וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס, וַאֲפִלּוּ טְעָנוּהָ בַּיַּבָּשָׁה וְהוֹרִידוּהָ לַיָּם:
שֶׁזּוֹרְעִים בָּהּ חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִים. וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַפְרִישׁ בֵּינֵיהֶן הֶפְרֵשׁ הָרָאוּי וְלֹא הֲוֵי עִרְבּוּב:
אַרְבָּעָה בְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעֲרוּגָה. מְמַלֵּא אֶת כָּל הָרוּחַ עַד סָמוּךְ לַקֶּרֶן, וּבָאֶמְצַע אֵינוֹ זוֹרֵעַ אֶלָּא גַּרְעִין אֶחָד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַגַּרְעִין שֶׁבְּאֶמְצַע רָחוֹק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים מִן הַזָּרוּעַ שֶׁבְּכָל רוּחַ, דְּשִׁעוּר יְנִיקַת כָּל זֶרַע טֶפַח וּמֶחֱצָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵצֶל הַקְּרָנוֹת שֶׁבָּרוּחוֹת הַזְּרָעִים קְרוֹבִים זֶה לָזֶה וְאֵין בֵּינֵיהֶם הַרְחָקָה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְיוֹנְקִין זֶה מִזֶּה, אֵין כָּאן בֵּית מֵחוֹשׁ, דְּאַכִּלְאַיִם בִּלְבַד קָפֵיד קְרָא דְּלֹא לֵיהֱוֵי עִרְבּוּב, וְלִיְנִיקָה לֹא חָיְשִׁינַן, כְּדִתְנָן (בבא בתרא פ"ב מי"ב) הָיָה גָּדֵר בֵּינְתַיִם זֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר מִכָּאן וְזֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר מִכָּאן, וְאַף עַל גַּב דְּיָנְקֵי מִתַּתָּאֵי. וְכָאן יֵשׁ הֶכֵּר גָּדוֹל, שֶׁרוּחַ זוֹ זְרוּעָה צָפוֹן וְדָרוֹם, וְרוּחַ זוֹ זְרוּעָה מִזְרָח וּמַעֲרָב, אֲבָל בֵּין זֶרַע הָאֶמְצָעִי לְזֵרְעוֹנֵי הָרוּחוֹת אֵין הֶכֵּר, וְאִי מְקָרְבֵי הֲוֵי עִרְבּוּב, הִלְכָּךְ צָרִיךְ הֶרְחֵק כְּדֵי יְנִיקָה:
שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ. תּוֹצִיא חַד, צִמְחָהּ חַד, זֵרוּעֶיהָ תְּרֵי, תַּצְמִיחַ חַד, הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וְשִׁשָּׁה טְפָחִים לֵיכָּא לְמֵילַף מִקְּרָא, אֶלָּא קִים לְהוּ לְרַבָּנָן דַּחֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִים בְּשִׁשָּׁה טְפָחִים לֹא יָנְקֵי הָרוּחוֹת מִן הָאֶמְצָעִי, וְלֹא הָאֶמְצָעִי מִן הָרוּחוֹת, דְּשִׁעוּר יְנִיקַת כָּל זֶרַע טֶפַח וּמֶחֱצָה, הִלְכָּךְ כִּי רָמִיז לִקְרָא חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִים, בַּעֲרוּגָה בַּת שִׁשָּׁה טְפָחִים קָאָמַר. וּבְמַסֶּכֶת כִּלְאַיִם פֵּרַשְׁתִּי הִלְכוֹת עֲרוּגָה וּפְרָטוֹתֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ, וְכָאן קִצַּרְתִּי: