ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ד
בְּזוֹג. כְּמִין פַּעֲמוֹן שֶׁתּוֹלִין בְּצַוַּאר הַבְּהֵמָה שֶׁתַּשְׁמִיעַ קוֹל בַּהֲלִיכָתָהּ:
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָקוּק. בְּמוֹכִין, דְּהַשְׁתָּא אֵין הָעִנְבָּל שֶׁלּוֹ מְקַשְׁקֵשׁ לְהַשְׁמִיעַ קוֹל, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּמוֹלִיכוֹ לִמְכֹּר בַּשּׁוּק:
בְּסֻלָּם שֶׁבְּצַוָּארוֹ. כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מַכָּה נוֹתְנִים בְּצַוָּארוֹ עֵצִים כְּמִין שְׁתִי וָעֵרֶב כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְזֹר רֹאשׁוֹ לְחַכֵּךְ חַבּוּרָתוֹ:
וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבְּרַגְלוֹ. בְּהֵמָה שֶׁמַּכָּה רַגְלֶיהָ זוֹ בְּזוֹ בַּהֲלִיכָתָהּ, עוֹשִׂין לָהּ כְּמִין טַבַּעַת שֶׁל רְצוּעָה עָבָה וְקוֹשְׁרִים אוֹתָהּ בַּמָּקוֹם שֶׁרַגְלֶיהָ מְנַקְּשׁוֹת זוֹ בְּזוֹ:
בְּחוּטִין. שֶׁעוֹשִׂים לָהֶן לְסִימָנָא, שֶׁלֹּא יִתְחַלְּפוּ בְּתַרְנְגוֹלוֹת אֲחֵרִים:
וְלֹא בִרְצוּעוֹת. שֶׁקּוֹשְׁרִין שְׁתֵּי רַגְלֵיהֶן יַחַד בִּרְצוּעָה קְצָרָה, שֶׁלֹּא יְדַלְּגוּ וְיִשְׁבְּרוּ אֶת הַכֵּלִים:
בַּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה. כְּמִין עֲגָלָה קְטַנָּה קוֹשְׁרִין תַּחַת הָאַלְיָה שֶׁל הַכְּבָשִׂים שֶׁאַלְיָתָן גְּדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּלְקֶה בָּאֲבָנִים וּבַסְּלָעִים:
חֲנוּנוֹת. עֵץ אֶחָד יֵשׁ שֶׁשְּׁמוֹ יַחְנוּן, מְבִיאִין קֵיסָם מִמֶּנּוּ וּמְנִיחִין לָהּ בְּחָטְמָהּ כְּדֵי שֶׁתִּתְעַטֵּשׁ וְיִפְּלוּ הַתּוֹלָעִים שֶׁבְּרֹאשָׁהּ. וְלַזְּכָרִים אֵין צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁמְּנַגְּחִים זֶה בָּזֶה נוֹפְלִים הַתּוֹלָעִים מֵאֲלֵיהֶם:
בְּגִימוֹן. כְּמִין עֹל שֶׁל גֶּמִי נוֹתְנִים עַל צַוַּאר הָעֵגֶל, שֶׁיְּהֵא לָמוּד לָכוֹף רֹאשׁוֹ כְּשֶׁיִּגְדַּל:
בְּעוֹר הַקֻּפָּר. שֶׁרֶץ שֶׁנִּימָיו חַדִּין כְּמַחַט, וְקוֹשְׁרִין עוֹרוֹ בְּדַדֵּי הַפָּרָה שֶׁלֹּא יִינְקוּהָ הַשְּׁרָצִים:
וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קַרְנֶיהָ. בֵּין לְנוֹי בֵּין לִשְׁמֹר אָסוּר, דְּכָל נְטִירוּתָא יְתֵרְתָּא מַשְּׂאוֹי הוּא:
פָּרָתוֹ שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. לֹא שֶׁלּוֹ הָיְתָה אֶלָּא שֶׁל שְׁכֶנְתּוֹ, וְעַל שֶׁלֹּא מִחָה בָּהּ נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ: