ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ד
סִלּוֹן. צִנּוֹר שֶׁמַּמְשִׁיכִין הַמַּיִם לְתוֹכוֹ, וְהָיָה אוֹתוֹ צִנּוֹר מְשֻׁקַּע בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא וּמִתְחַמֵּם מִכֹּחַ אוֹתָם הַמַּיִם הַחַמִּים, וּכְשֶׁהָיוּ הַמַּיִם צוֹנְנִין נִמְשָׁכִין בְּתוֹכוֹ מִתְחַמְּמִין בְּאוֹתוֹ סִלּוֹן שֶׁנִּתְחַמֵּם בְּתוֹךְ חֲמֵי טְבֶרְיָא. וְאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁהַמַּיִם שֶׁנִּמְשְׁכוּ בְּאוֹתוֹ צִנּוֹר בְּשַׁבָּת דִּינָם כְּדִין חַמִּין שֶׁהוּחְמוּ בְּשַׁבָּת, שֶׁאֲסוּרִים לִרְחֹץ בָּהֶן אֲפִלּוּ אֵבֶר קָטָן, וַאֲסוּרִים אַף בִּשְׁתִיָּה. וְהַמַּיִם שֶׁעוֹבְרִים בּוֹ בְּיוֹם טוֹב דִּינָם כְּדִין חַמִּין שֶׁהוּחְמוּ בְּיוֹם טוֹב, שֶׁאֲסוּרִים לִרְחֹץ בָּהֶם כָּל הַגּוּף, אֲבָל מֻתָּר לִרְחֹץ בָּהֶן יָדָיו וְרַגְלָיו, וּמֻתָּרִין בִּשְׁתִיָּה, וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְחָזְרוּ בָּהֶם אַנְשֵׁי טְבֶרְיָא וְשָׁבְרוּ אֶת הַסִּלּוֹן:
מוּלְיָאר. פֵּרְשׁוּ בַּגְּמָרָא מַיִם מִבִּפְנִים וְגֶחָלִים מִבַּחוּץ, וְהוּא כְּלִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית קִבּוּל קָטָן אֵצֶל דָּפְנוֹ מִבַּחוּץ מְחֻבָּר לוֹ, וְנוֹתְנִים שָׁם גֶּחָלִים, וְהַמַּיִם בְּקִבּוּלוֹ הַגָּדוֹל, וְאִם גְּרָפוּהוּ מִן הַגֶּחָלִים מִבְּעוֹד יוֹם שׁוֹתִין מִן הַמַּיִם שֶׁבְּקִבּוּלוֹ הַגָּדוֹל בְּשַׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֻחֲמוּ קְצָת מֵחֲמַת כְּלִי, לְפִי שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף הֶבֶל אֶלָּא מְשַׁמֵּר וּמְקַיֵּם חֹם שֶׁלָּהֶם שֶׁלֹּא יִצְטַנְּנוּ:
אַנְטִיכִי. הוּא כְּלִי נְחֹשֶׁת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי שׁוּלַיִם וּמְשִׂימִין הַמַּיִם לְמַעְלָה וְהָאֵשׁ לְמַטָּה בֵּין שְׁתֵּי הַשּׁוּלַיִם, וּמִתּוֹךְ שֶׁהָאֵשׁ לְמַטָּה בֵּין שְׁתֵּי הַשּׁוּלַיִם חֻמּוֹ נִשְׁאָר הַרְבֵּה, וְאַף עַל פִּי שֶׁגָּרַף הַגֶּחָלִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת הַמַּיִם מִתְחַמְּמִים בּוֹ בְּשַׁבָּת, לְפִיכָךְ אֵין שׁוֹתִים מֵהֶם בְּשַׁבָּת: