ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה. הַקְּלִפָּה הַקָּשָׁה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁהַבֵּיצָה מֻנַּחַת בְּתוֹכָהּ:
בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת. טִפָּה טִפָּה לְתוֹךְ הַנֵּר, וְטַעְמָא גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ, וְכֵיוָן שֶׁהִקְצָהוּ לְנֵר חַיָּב מִשּׁוּם מְכַבֶּה:
וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁל חֶרֶס. דְּמָאִיס, אֲפִלּוּ הָכִי גָּזְרִינַן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין הַפְּתִילָה הַדּוֹלֶקֶת בְּתוֹךְ הַכְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשֶּׁמֶן, אָתֵי לְאִסְתַּפּוּקֵי מִנֵּיהּ, דְּסָבַר אֵין כָּאן מִשּׁוּם מְכַבֶּה:
וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. דְּלֹא גָּזַר דִּלְמָא אָתֵי לְאִסְתַּפּוּקֵי מִנֵּיהּ, שֶׁהֲרֵי הוּא רוֹאֶה הַשֶּׁמֶן נוֹטֵף עַל הַפְּתִילָה שֶׁתַּחְתָּיו:
אִם חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה כוּ'. וְהוּא הַדִּין אִם חִבְּרָהּ בַּעַל הַבַּיִת בְּסִיד אוֹ בְּחַרְסִית מֵעֶרֶב שַׁבָּת לֵיכָּא לְמֵיחַשׁ, דְּמִשּׁוּם אִסּוּרָא דְּשַׁבָּת בָּדֵיל מִנֵּיהּ:
וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה. שֶׁהוּא יוֹצֵא מִן הַצַּד לִשְׁאֹב הַשֶּׁמֶן וְנִמְשָׁךְ דֶּרֶךְ הַפְּתִילָה לָרֹאשׁ הַדּוֹלֵק. וְאַשְׁמְעִינַן מַתְנִיתִין פְּלֻגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנָן בִּשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה, וּבְחֶרֶס, וּבִקְעָרָה. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה, בְּהָא קָאָמְרִי רַבָּנָן, דְּכֵיוָן דְּלֹא מְאִיסָא אָתֵי לְאִסְתַּפּוּקֵי מִינַּהּ, אֲבָל שֶׁל חֶרֶס דְּמָאִיס אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה. וְאִי אַשְׁמְעִינַן שֶׁל חֶרֶס, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֲבָל בְּהַהִיא אֵימָא מוֹדֶה לְהוּ לְרַבָּנָן. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וְהַחֶרֶס מֻנָּחִים בְּתוֹךְ חֲלַל הַנֵּר לְמַעְלָה, וְלֹא מַפְסִיק מִידֵי בֵּין הַנֵּר וּבֵינָם, וְלֵיכָּא לְמִגְזַר שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק, דְּבָדֵיל מִנֵּיהּ, אֲבָל בִּקְעָרָה דְּמַפְסְקָא, שֶׁהֲרֵי אֵצֶל הַנֵּר מֻנַּחַת וְיֵשׁ כָּאן הֶפְסֵק וְלֵיכָּא לְמֵימַר גּוּפֵיהּ הוּא, אֵימָא מוֹדֶה דְּנִגְזֹר. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהַהִיא, בְּהַהִיא קָאָמְרִי רַבָּנָן, אֲבָל בְּהָנָךְ תַּרְתֵּי מוֹדוּ לְרַבִּי יְהוּדָה, צְרִיכָא. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: