אור ברסלב
ברטנורא על משנה שבת פרק ב › משנה א

ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ב · משנה א

פרק ב

בַּמֶּה מַדְלִיקִין. נֵר שֶׁל שַׁבָּת, בַּמֶּה עוֹשִׂין פְּתִילוֹת וּשְׁמָנִים לְהַדְלִיק:

לֹא בְלֶכֶשׁ. כְּמִין צֶמֶר יֵשׁ בָּאֶרֶז בֵּין הַקְּלִפָּה לָעֵץ וְקָרוּי לֶכֶשׁ:

בְּחֹסֶן. פִּשְׁתָּן שֶׁאֵינוֹ מְנֻפָּץ:

בְּכָלָךְ. פְּסֹלֶת שֶׁל מֶשִׁי:

בִּפְתִילַת הָאִידָן. כְּמִין צֶמֶר יֵשׁ [בָּעֲרָבָה] בֵּין הַקְּלִפָּה לָעֵץ:

בִּפְתִילַת הַמִּדְבָּר. עֲלֵי עֵשֶׂב אָרֹךְ שֶׁגּוֹדְלִין אוֹתָם וּמַדְלִיקִין בָּהֶן:

בִּירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם. כְּמִין צֶמֶר שֶׁגָּדֵל בְּדָפְנֵי הַסְּפִינָה שֶׁשָּׁהֲתָה זְמַן מְרֻבֶּה בַּמַּיִם. עַד כָּאן פְּסוּל פְּתִילוֹת, מִכָּאן וָאֵילָךְ פְּסוּל שְׁמָנִים:

לֹא בְזֶפֶת וְלֹא בְשַׁעֲוָה. שֶׁלֹּא יִתֵּן זֶפֶת נָמֵס וְשַׁעֲוָה נִתֶּכֶת בַּנֵּר בִּמְקוֹם שֶׁמֶן וְיַדְלִיק, אֲבָל לַעֲשׂוֹת כְּמִין פְּתִילָה אֲרֻכָּה שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת מִשַּׁעֲוָה שָׁרֵי:

וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק. שֶׁמֶן הַיּוֹצֵא מִגַּרְעִינִים שֶׁבְּתוֹךְ הַצֶּמֶר גֶּפֶן שֶׁקּוֹרִין קוטו"ן. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים קִיקָיוֹן דְּיוֹנָה, וְהוּא עֵשֶׂב שֶׁעָלָיו גְּדוֹלִים וְנִקְרָא בָּעֲרָבִי כרו"ע, וְהַשֶּׁמֶן הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ עָב בְּיוֹתֵר. וּפְתִילוֹת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם, מַה טַּעַם, מִפְּנֵי שֶׁהָאוּר מְסַכְסֶכֶת בָּהֶם, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין הָאוּר נִכְנֶסֶת תּוֹךְ הַפְּתִילָה [אֶלָּא] סָבִיב מִבַּחוּץ. וּשְׁמָנִים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם, לְפִי שֶׁאֵין נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה, וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵין הַנֵּר דּוֹלֶקֶת יָפֶה חָיְשִׁינַן שֶׁמָּא יַטֶּה הַשֶּׁמֶן עַל פִּי הַנֵּר וְנִמְצָא מַבְעִיר. אִי נַמִּי שֶׁמָּא יַנִּיחַ הַנֵּר וְיֵצֵא, וַאֲנַן קַיְמָא לָן דְּנֵר שֶׁל שַׁבָּת חוֹבָה:

וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה. שֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּטְמָא. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ שֶׁמֶן שְׂרֵפָה, הוֹאִיל וְלִשְׂרֵפָה עוֹמֵד, שֶׁהֲרֵי אָסוּר בַּאֲכִילָה. וּבְיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת עָסְקִינַן, שֶׁכְּשֶׁמַּדְלִיק הַנֵּר מִבְּעוֹד יוֹם נִמְצָא שׂוֹרֵף שֶׁמֶן טָמֵא שֶׁל תְּרוּמָה בְּיוֹם טוֹב, וַאֲנַן קַיְמָא לָן אֵין שׂוֹרְפִין קָדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב, דִּכְתִיב (שמות יב) וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ, וְדָרְשִׁינַן קְרָא הָכִי, וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר רִאשׁוֹן, עַד בֹּקֶר שֵׁנִי עֲמֹד וְתִשְׂרְפֶנּוּ, שֶׁאֵין שׂוֹרְפִים הַנּוֹתָר בְּיוֹם טוֹב. וְהוּא הַדִּין לְכָל שְׁאָר קָדָשִׁים הַטְּעוּנִים שְׂרֵפָה:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ. וְתַנָּא קַמָּא נַמִּי אָמַר וְלֹא בְּחֵלֶב, כָּל חֵלֶב בְּמַשְׁמַע. אֶלָּא אִיכָּא בֵּין חֲכָמִים לְתַנָּא קַמָּא דְּחַד מִנַּיְהוּ סָבַר דְּשָׁרֵי לְהַדְלִיק בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל כְּשֶׁמְּעֹרָב בּוֹ שֶׁמֶן כָּל שֶׁהוּא, וְחַד אוֹסֵר אֲפִלּוּ עַל יְדֵי תַּעֲרֹבֶת שֶׁמֶן. וְלֹא נִתְבָּרֵר לְחַכְמֵי הַתַּלְמוּד מִי מִשְּׁנֵיהֶם הָאוֹסֵר וּמִי הַמַּתִּיר. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה