ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה א
שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַשְּׁבִיעִית. חֲלוּקוֹת לְעִנְיַן דִּין שְׁבִיעִית:
כָּל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי בָבֶל. עֶזְרָא וְסִיעָתוֹ כְּשֶׁעָלוּ מִבָּבֶל:
לֹא נֶאֱכָל וְלֹא נֶעֱבָד. שֶׁעֲבוֹדַת הָאָרֶץ הַהִיא אֲסוּרָה בַּשְּׁבִיעִית, וְאִם נֶעֶבְדָה וְגִדְּלָה אָסוּר לֶאֱכֹל מֵאוֹתָן גִּדּוּלִים. פֵּרוּשׁ אַחֵר וְעִקָּר, לֹא נֶאֱכָל לְאַחַר שְׁבִיעִית בְּלֹא בִעוּר, וְלֹא נֶעֱבָד בַּשְּׁבִיעִית:
מִכְּזִיב וְעַד הַנָּהָר וְעַד אַמְנוֹם. כְּזִיב מָשׁוּךְ כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן לְצַד מִזְרָח, וּרְצוּעָה יוֹצֵאת מֵעַכּוֹ שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּרִבּוּעָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמִקְצוֹעַ צְפוֹנִית מִזְרָחִית, וְאוֹתָהּ רְצוּעָה מְשׁוּכָה כְּלַפֵּי צָפוֹן וְהוֹלֶכֶת עַד כְּזִיב, וּרְצוּעָה אַחֶרֶת מְשׁוּכָה מֵעַכּוֹ כְּלַפֵּי מִזְרָח וּבָהּ הַנָּהָר הָאָמוּר כָּאן, וְאֵלּוּ הַשְּׁתֵּי רְצוּעוֹת כְּבָשׁוּם עוֹלֵי מִצְרַיִם וְלֹא כְבָשׁוּם עוֹלֵי בָבֶל:
וְעַד אַמְנוֹם. הוּא הֹר הָהָר הַכָּתוּב בִּגְבוּלוֹת הָאָרֶץ בְּפָרָשַׁת אֵלֶּה מַסְעֵי, תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר מְתַרְגְּמִינַן בַּיְרוּשַׁלְמִי טוּרֵי אַמְנוֹם, וְהוּא בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְצַד מַעֲרָב אֵצֶל הַיָּם הַגָּדוֹל, וְגַם זוֹ לֹא כָבְשׁוּ עוֹלֵי בָבֶל, הִלְכָּךְ נֶאֱכָל לְאַחַר הַבִּעוּר, וּלְאִידָךְ לִישְׁנָא אִם נֶעֱבָד בַּשְּׁבִיעִית נֶאֱכָל, דִּקְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קָדְשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קָדְשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא, וְלֹא נֶעֱבָד, דִּלְעִנְיַן עֲבוֹדָה הֶחְמִירוּ לֶאֱסֹר מִדְּרַבָּנָן:
מִנָּהָר וּמֵאַמְנוֹם וְלִפְנִים. כָּךְ כָּתוּב בְּכָל הַסְּפָרִים, וּטְפֵי הֲוָה נִיחָא אִי הֲוָה גָרְסִינַן וְלַחוּץ. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ בְּדֹחַק מֵהַנָּהָר וְלִפְנִים מִתְּחִלַּת הַנָּהָר וְלִפְנִים לְצַד הַנָּהָר חוּצָה לָאָרֶץ, וְכֵן מִתְּחִלַּת טוּרֵי אַמְנוֹם וְלִפְנִים לְצַד הָהָר קְרוּיָה לִפְנִים: