ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִיָּד. וְאַף עַל גַּב דְּבִשְׁאָר יְרָקוֹת מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה דְּאָסוּר עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כַּיּוֹצֵא בוֹ, בְּלוּף הוֹאִיל וְצָרִיךְ לְעָקְרוֹ לְבֵית שַׁמַּאי בְּמַאֲרוּפוֹת שֶׁל עֵץ וּלְבֵית הִלֵּל בְּקַרְדֻּמּוֹת שֶׁל מַתָּכוֹת, וְאֵין דֶּרֶךְ לְעָקְרוֹ בַּשְּׁבִיעִית אֶלָּא עַל יְדֵי שִׁנּוּי, הִלְכָּךְ בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית לֹא שְׁכִיחַ דְּאִסּוּרָא וּמִשּׁוּם הָכִי מֻתָּר מִיָּד, אֲבָל יָרָק שֶׁלֹּא גָזְרוּ שֶׁלֹּא לְתָלְשׁוֹ כִּי אוֹרְחֵיהּ שְׁכִיחַ נַמִּי דְּאִסּוּרָא בַּשְּׁמִינִית, לְפִיכָךְ אָסוּר עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כַּיּוֹצֵא בוֹ:
מִשֶּׁיִּרְבֶּה הֶחָדָשׁ. בַּיְרוּשַׁלְמִי מְפָרֵשׁ דְּהַיְנוּ מִן הַפֶּסַח וְאֵילָךְ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: