ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ה
מַחְצֵב. מָקוֹם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ שֶׁחוֹצְבִין מִמֶּנּוּ אֲבָנִים לְבִנְיָן. אִם הָיָה מְכֻסֶּה עָפָר וְלֹא הָיָה נִרְאֶה אֵין פּוֹתְחִין אוֹתוֹ בַּתְּחִלָּה בַּשְּׁבִיעִית, שֶׁהָרוֹאֶה אוֹמֵר לְתַקֵּן שָׂדֵהוּ הוּא עוֹשֶׂה כְּדֵי לִזְרֹעַ בְּתוֹכוֹ וְלֹא לְהוֹצִיא הָאֲבָנִים לְבִנְיָן:
עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ שָׁלֹשׁ מוּרְבִּיּוֹת. שֶׁיִּהְיוּ נִגְלִים וְנִרְאִים מֵאוֹתוֹ מַחֲצֵב קֹדֶם שְׁבִיעִית שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל אֲבָנִים, שֶׁכָּל שׁוּרָה מֵהֶם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת רֹחַב בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, שֶׁנִּמְצְאוּ שָׁם תֵּשַׁע אֲבָנִים שֶׁכָּל אֶבֶן הוּא אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ, וְכֵן בְּכָל שׁוּרָה וְשׁוּרָה, הֲרֵי עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אֲבָנִים לְשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת, וּבְהָכִי נִכָּר שֶׁלְּצֹרֶךְ אֲבָנִים לְבִנְיָן הוּא מוֹצִיאָם וְלֹא לְתַקֵּן שָׂדֵהוּ: