ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ג
יָתֵר מִכָּאן. מִשָּׁלֹשׁ [אַשְׁפּוֹת] מֻתָּר. וְהַיְנוּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּרֵישָׁא, וְהַשְׁתָּא אָתָא לְאַשְׁמְעִינַן דְּשָׁרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲפִלּוּ אֵין עֶשֶׂר מַשְׁפֵּלוֹת, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָהּ פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ, דְּאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מְעַט זֶבֶל בָּאַשְׁפָּה וְסַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא דְּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאִם מוֹסִיף הָאַשְׁפּוֹת נִרְאֶה כִּמְזַבֵּל, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא מֵחֲזֵי כִּמְזַבֵּל הוֹאִיל וְאֵינוֹ מְפַזְּרוֹ:
עַד שֶׁיַּעֲמִיק שְׁלֹשָׁה. שֶׁיַּעֲמִיק מְקוֹם הָאַשְׁפָּה אוֹ יַגְבִּיהַּ מִשְּׁאָר הַקַּרְקַע שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר דְּלִכְנֹס הַזֶּבֶל לְמָקוֹם אֶחָד הוּא עוֹשֶׂה וְלֹא לְזַבֵּל אֶת הַשָּׂדֶה:
עוֹשֶׂה אָדָם אֶת זִבְלוֹ אוֹצָר. אוֹתָם שָׁלֹשׁ אַשְׁפּוֹת שֶׁל שְׁלֹשִׁים מַשְׁפֵּלוֹת יָכוֹל לַעֲשׂוֹת אוֹתָם אַשְׁפָּה אַחַת וּלְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁיִּרְצֶה, דְּלֹא תֵימָא כִּי הֵיכִי דְאָסוּר יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ אַשְׁפּוֹת לְבֵית סְאָה הָכִי נַמִּי אָסוּר יוֹתֵר מִשִּׁעוּר שָׁלֹשׁ אַשְׁפּוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד:
רַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר. בַּיְרוּשַׁלְמִי מוּכָח דִּבְיוֹתֵר מִכַּשִּׁעוּר בִּלְבָד אָסַר רַבִּי מֵאִיר. אֲבָל בְּכַשִּׁעוּר, הַשְׁתָּא בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת מֻתָּר, בְּמָקוֹם אֶחָד לֹא כָּל שֶׁכֵּן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
הָיָה לוֹ דָּבָר מֻעָט. שֶׁאֵין לוֹ לְהוֹצִיא בְּפַעַם אַחַת כַּשִּׁעוּר הַמְפֹרָשׁ לְעֵיל, מוֹצִיא אוֹתוֹ מְעַט וּמוֹסִיף עָלָיו וְהוֹלֵךְ:
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹסֵר. שֶׁמָּא לֹא יִהְיֶה לוֹ זֶבֶל יוֹתֵר וְנִרְאֶה כִּמְזַבֵּל שָׂדֵהוּ, עַד שֶׁיּוֹצִיא עֶשֶׂר מַשְׁפֵּלוֹת כְּאַחַת:
אוֹ עַד שֶׁיַּעֲמִיק שְׁלֹשָׁה אוֹ יַגְבִּיהַּ שְׁלֹשָׁה. שֶׁכֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ מָקוֹם מְשֻׁנֶּה מִשְּׁאָר הַשָּׂדֶה לֹא מֵחֲזֵי כִּמְזַבֵּל, וְכֵן אִם נְתָנוֹ עַל הַסֶּלַע שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִזְרִיעָה: