ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ז
הָאֹרֶז. בְּלַעַ"ז רי"ש:
וְדֹחַן. מילי"ו:
וְהַפְּרָגִין. כְּעֵין רִמּוֹן מָלֵא זֶרַע וְהַזֶּרַע שֶׁלּוֹ מְקַשְׁקֵשׁ בְּתוֹכוֹ, וְקוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי כשכ"ש וּבְלַעַ"ז פפאוור"ו:
וְהַשֻּׁמְשְׁמִין. כְּמִין זֶרַע אָרֹךְ, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וְקוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי סומס"ם:
מִתְעַשְּׂרִים לְשֶׁעָבַר. כְּמַעֲשַׂר שָׁנָה שֶׁעָבְרָה, אִם הָיְתָה שָׁנָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה שֶׁל שְׁמִטָּה, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאִם שְׁלִישִׁית מַעֲשַׂר עָנִי:
וּמֻתָּרִין בַּשְּׁבִיעִית. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁרִישׁוּ בְּשָׁנָה שִׁשִּׁית לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין בָּהֶם קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית:
וּמִתְעַשְּׂרִין לְשָׁנָה הַבָּאָה. כִּשְׁנַת לְקִיטָתָן, כֵּיוָן דִּבְאוֹתָהּ שָׁנָה הִשְׁרִישׁוּ. וְאִם הִיא שָׁנָה שְׁבִיעִית אֵין מִתְעַשְּׂרִין כְּלָל וְיֵשׁ לָהֶן קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. אַף עַל גַּב דִּבְאִילָן אָזְלִינַן בָּתַר חֲנָטָה, וּבְיָרָק בָּתַר לְקִיטָה, וּבִתְבוּאָה וְזֵיתִים בָּתַר שְׁלִישׁ, כְּלוֹמַר כְּשֶׁיָּבִיאוּ שְׁלִישׁ בִּשּׁוּלָן אָז נִתְחַיְּבוּ בְּמַעַשְׂרוֹת, מִכָּל מָקוֹם בְּאֹרֶז וְדֹחַן וּפְרָגִין וְשֻׁמְשְׁמִין דְּאֵין לוֹקְטִים אוֹתָם כְּאֶחָד וְאֵין מְבִיאִים שְׁלִישׁ בִּשּׁוּלָם כְּאֶחָד, אֵין הוֹלְכִים בָּהֶם אֶלָּא אַחַר הַשְׁרָשָׁה, דִּבְשָׁנָה אַחַת מַשְׁרֶשֶׁת כָּל הַשָּׂדֶה, שֶׁהֲרֵי בְּבַת אַחַת זוֹרְעִים אוֹתָם: