ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ב
מְזַבְּלִין. מַכְנִיסִין לָהֶם זֶבֶל:
מְעַדְּרִים. חוֹפְרִים בְּעִקְּרֵי הָאִילָנוֹת, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ פֵּרוֹת שֶׁל שִׁשִּׁית מֻתָּר בְּתוֹסֶפֶת שְׁבִיעִית, וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְצֹרֶךְ תִּקּוּן הָאִילָן אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא דָּבָר שֶׁאֲפִלּוּ בַּשְּׁבִיעִית עַצְמָהּ אֵין אִסּוּרוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּבְתוֹסֶפֶת שְׁבִיעִית לֹא גָזוּר:
בֵּית הַשְּׁלָחִין. שֶׁאֵין דַּי לָהּ בְּמֵי גְשָׁמִים וְצָרִיךְ לְהַשְׁקוֹתָהּ, תַּרְגּוּם וְהוּא עָיֵף (בראשית כה) וְהוּא מְשַׁלְהֵי:
מְיַבְּלִין. חוֹתְכִין הַיַּבֶּלֶת, מוּמִין הַנּוֹלָדִין בָּאִילָן:
מְפָרְקִין. הֶעָלִין מֵעַל הָאִילָן לְהָקֵל מֵעָלָיו:
מְאַבְּקִין. שָׁרָשִׁים הַמְּגֻלִּים מְכַסִּים אוֹתָן בְּאָבָק:
מְעַשְּׁנִין. תַּחַת הָאִילָן לְהָמִית הַתּוֹלָעִים הַגְּדֵלִים בּוֹ:
אַף נוֹטֵל אֶת הֶעָלִין. בַּשְּׁבִיעִית עַצְמָהּ, וְתַנָּא קַמָּא לֹא אָמַר אֶלָּא מְפָרְקִין אֶת הֶעָלִין בְּתוֹסֶפֶת שְׁבִיעִית לְבָד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: