ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ח
שֶׁלֹּא בְטַעֲנָה. שֶׁלֹּא בְּטַעֲנַת בָּרִי אֶלָּא בְטַעֲנַת שֶׁמָּא, שֶׁטּוֹעֲנוֹ שֶׁמָּא עִכַּבְתָּ מִשֶּׁלִּי. וּמִשּׁוּם דְּכָל הָנֵי מוֹרוּ הֶתֵּר לְעַצְמָם לְפִי שֶׁטָּרְחוּ בַנְּכָסִים, מִשּׁוּם הָכִי רָמוּ רַבָּנָן שְׁבוּעָה עֲלַיְהוּ:
וְאַפּוֹטְרוֹפִּים. שֶׁנִּתְעַסְּקוּ בְמָמוֹן אָדָם לְהַכְנִיס וּלְהוֹצִיא וְלִשָּׂא וְלִתֵּן. אֲבָל בְּאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁל יְתוֹמִים, אִם מִנָּהוּ בֵית דִּין יִשָּׁבַע, וְאִם אֲבִי יְתוֹמִים מִנָּהוּ לֹא יִשָּׁבַע:
וְהָאִשָּׁה הַנּוֹשֵׂאת וְנוֹתֶנֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת. שֶׁהוֹשִׁיבָהּ בַּעְלָהּ חֶנְוָנִית אוֹ אַפּוֹטְרוֹפָּא עַל נְכָסָיו:
וּבֶן הַבָּיִת. אֶחָד מִן הָאַחִין שֶׁנִּתְעַסֵּק בַּנְּכָסִים מִשֶּׁמֵּת אֲבִיהֶן:
חָלְקוּ. וְלֹא הִשְׁבִּיעוּהוּ בִשְׁעַת הַחֲלוּקָה:
נִתְגַּלְגְּלָה לוֹ שְׁבוּעָה. אֶצְלָם אַחֲרֵי כֵן, מְגַלְגְּלִין גַּם אֶת זוֹ עָלָיו. וּכְדֶרֶךְ שֶׁמְּגַלְגְּלִין בִּשְׁבוּעַת הַתּוֹרָה וּבִשְׁבוּעָה שֶׁהִיא כְעֵין שֶׁל תּוֹרָה, כָּךְ מְגַלְגְּלִין בִּשְׁבוּעַת הֶסֵּת:
וְהַשְּׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַשְּׁבוּעָה. לָאו אַהָנָךְ שְׁבוּעוֹת דְּשֻׁתָּפִין קָאֵי, דְּהָא אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת שֻׁתָּפוּת וְלֹא שְׁבוּעָתָהּ. אֶלָּא מִלְוָה וּשְׁבוּעָתָהּ הִיא מְשַׁמֶּטֶת: