ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
כָּל הַנִּשְׁבָּעִין. נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין. לֹא תִקְּנָה תוֹרָה לַתּוֹבֵעַ לִשָּׁבַע וְלִטֹּל, אֶלָּא לַנִּתְבָּע שֶׁיִּשָּׁבַע וְלֹא יְשַׁלֵּם, דִּכְתִיב (שמות כב) וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם, מִי שֶׁעָלָיו לְשַׁלֵּם הוּא נִשְׁבָּע:
וְאֵלּוּ נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין. שֶׁתִּקְּנוּ לָהֶם חֲכָמִים לִשָּׁבַע וְלִטֹּל. וְכֻלְּהוּ מְפָרֵשׁ לְהוּ לְקַמָּן בְּמַתְנִיתִין:
הַשָּׂכִיר. תִּקְּנוּ לוֹ חֲכָמִים לִשָּׁבַע וְלִטֹּל, מִפְּנֵי שֶׁבַּעַל הַבַּיִת טָרוּד בְּפוֹעֲלָיו וְאֵינוֹ נִזְכָּר. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁתּוֹבְעוֹ בִזְמַנּוֹ, שְׂכִיר יוֹם זְמַנּוֹ כָל הַלַּיְלָה שֶׁאַחֲרָיו, וּשְׂכִיר לַיְלָה זְמַנּוֹ כָל הַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו. אֲבָל תְּבָעוֹ לְאַחַר זְמַנּוֹ, בַּעַל הַבַּיִת נִשְׁבָּע הֶסֵּת שֶׁפְּרָעוֹ וְנִפְטָר. וְאִם שְׂכָרוֹ שֶׁלֹּא בְעֵדִים, נַמִּי אֵין הַשָּׂכִיר נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל, דְּמִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ לֹא שְׂכַרְתִּיךָ מֵעוֹלָם, יָכוֹל לוֹמַר לוֹ נַמִּי שְׂכַרְתִּיךָ וְנָתַתִּי לְךָ שְׂכָרְךָ:
הוּא אוֹמֵר נָתַתִּי. אֲבָל אָמַר לוֹ שְׁנַיִם קָצַצְתָּ לִי וְהוּא אוֹמֵר לֹא קָצַצְתִּי לְךָ אֶלָּא אֶחָד, נִשְׁבָּע בַּעַל הַבַּיִת שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא כִדְבָרָיו וְאֵינוֹ נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא אֶחָד:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה לֹא בְשָׂכִיר וְלֹא בְנִגְזָל וְלֹא בְנֶחְבָּל: