ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ו
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵם כַּקַּרְקַע. עֲנָבִים הָעוֹמְדוֹת לִבָּצֵר הוּא דְאִיכָּא בֵּין חֲכָמִים לְרַבִּי מֵאִיר, דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר עֲנָבִים הָעוֹמְדוֹת לִבָּצֵר כִּבְצוּרוֹת דָּמְיָן, וַחֲכָמִים סָבְרֵי לָאו כִּבְצוּרוֹת דָּמְיָן. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְדַוְקָא בְּדִין שׁוֹמְרִים, אֲבָל גַּבֵּי מִקָּח וּמִמְכָּר וְאוֹנָאָה וּמוֹדֶה בְמִקְצָת הַטַּעֲנָה, בְּכָל הָנֵי קַיְמָא לָן דְּדָבָר הָעוֹמֵד לִבָּצֵר כְּבָצוּר דָּמִי. וְכֵן הֲלָכָה:
עַד הַזִּיז. קוֹרָה שֶׁל עֲלִיָּה הַבּוֹלֶטֶת מִתּוֹךְ הַבַּיִת. וּכְלָלָא דְמִלְּתָא, לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּב שְׁבוּעָה דְאוֹרַיְתָא עַד שֶׁיִּטְעֲנֶנּוּ דָבָר שֶׁבַּמִּדָּה אוֹ שֶׁבַּמִּשְׁקָל אוֹ שֶׁבַּמִּנְיָן, וְיוֹדֶה לוֹ בְמִקְצָת הַמִּדָּה אוֹ בְמִקְצָת הַמִּשְׁקָל אוֹ מִקְצָת מִנְיָן: