ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ד
אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת חֵרֵשׁ. כְּגוֹן שֶׁטּוֹעֲנוֹ חֵרֵשׁ בִּרְמִיזָה. דְּחֵרֵשׁ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בְּכָל מָקוֹם, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר:
וְטַעֲנַת קָטָן. כְּגוֹן שֶׁטּוֹעֲנוֹ קָטָן. דְּאָמַר קְרָא (שמות כב) כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וְאֵין בִּנְתִינַת קָטָן כְּלוּם. [וְהַחֵרֵשׁ] וְהַשּׁוֹטֶה כְּקָטָן הוּא. וְדַוְקָא שְׁבוּעָה דְאוֹרַיְתָא הוּא שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת קָטָן, אֲבָל שְׁבוּעַת הֶסֵּת חַיָּבִין לִשָּׁבַע עַל טַעֲנָתוֹ:
אֲבָל נִשְׁבָּעִין לַקָּטָן וְלַהֶקְדֵּשׁ. הַבָּא לִפָּרַע מִנִּכְסֵי קָטָן, לֹא יִפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְכֵן הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְיָצָא עָלָיו שְׁטַר חוֹב וּבָא בַעַל חוֹב לִפָּרַע מִן הַנְּכָסִים שֶׁל הֶקְדֵּשׁ, צָרִיךְ שְׁבוּעָה: