ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה יג
מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם וְכוּ'. וְהוּא שֶׁיֹּאמַר מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם בִּשְׁבוּעָה, אוֹסֶרְכֶם אֲנִי בִּשְׁבוּעָה:
הַמְקַלֵּל בְּכֻלָּם. מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם בְּאֶחָד מֵהֶם:
רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב. סְקִילָה:
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. דְּעַל שֵׁם הַמְיֻחָד דַּוְקָא בִּסְקִילָה, דִּכְתִיב (ויקרא כד) בְּנָקְבוֹ שֵׁם יוּמָת. וְעַל הַכִּנּוּיִים בְּאַזְהָרָה דֵּאלֹהִים לֹא תְקַלֵּל (שמות כב). וּבִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי מֵאִיר דְּחַיָּב עַל הַכִּנּוּיִים כְּמוֹ שֶׁחַיָּב עַל הַשֵּׁם הַמְיֻחָד. דְּבִשְׁבוּעַת [עֵדוּת] כְּתִיב (ויקרא ה) וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה:
הַמְקַלֵּל עַצְמוֹ. דִּכְתִיב (דברים ד) הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, וְכָל הִשָּׁמֶר פֶּן וְאַל אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה:
וְהַמְקַלֵּל חֲבֵרוֹ. דִּכְתִיב (ויקרא יט) לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ, אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְלֹא קָפֵיד אַקִּלְלָתוֹ לֹא תְקַלֵּל, וְכָל שֶׁכֵּן שְׁאָר כָּל אָדָם דְּשָׁמַע וְקָפֵיד:
יַכְּכָה אֱלֹהִים וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים. אִם אָמַר לָעֵדִים יַכְּכָה אֱלֹהִים אִם לֹא תְעִידוּנִי. אוֹ שֶׁשָּׁמַע אֶחָד שֶׁקּוֹרֵא בַקְּלָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה יַכְּכָה אֱלֹהִים, וְאָמַר הוּא לָעֵדִים וְכֵן יַכְּכָה אֱלֹהִים אִם לֹא תְעִידוּנִי. אוֹ שֶׁאָמַר אַל יַכְּכָה אֱלֹהִים אִם תְּעִידוּנִי. אוֹ יְבָרֶכְךָ ה' אִם תְּעִידוּנִי. וְיֵיטִיב לְךָ אֱלֹהִים אִם תְּעִידוּנִי. בְּכָל אֵלּוּ רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּב, דְּמִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן, אַל יַכְּכָה אֱלֹהִים אִם תְּעִידוּנִי, הָא אִם לֹא תְעִידוּנִי יַכְּכָה. וְכֵן יְבָרֶכְךָ אֱלֹהִים אִם תְּעִידוּנִי, הָא אִם לֹא תְעִידוּנִי יְקַלֶּלְךָ. וּבְכָל אֵלּוּ אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: