ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ו
נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק. בַּחֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת דְּמָמוֹנָא הוּא וְלֹא קְנָסָא. דְּאָמְרִינַן בְּעֵדוּת שֶׁל קְנָס אֵין חַיָּבִין:
תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. מִשּׁוּם קַרְנָא:
וְשֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי וּפִתָּה אֶת בִּתִּי. מִשּׁוּם בֹּשֶׁת וּפְגָם דְּמָמוֹנָא הוּא:
וְשֶׁהִכַּנִי בְנִי. הַכָּאָה שֶׁאֵין בָּהּ חַבּוּרָה, שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עָלֶיהָ מִיתָה. וְכֵיוָן דְּלֵיכָּא מִיתָה אִיכָּא מָמוֹן:
וְשֶׁחָבַל בִּי חֲבֵרִי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְנָקַט לַהּ, דְּאַף עַל גַּב דְּעָנוּשׁ כָּרֵת חַיָּב מָמוֹן: