ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה י
בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים. אַיְדֵי דְבָעֵי לְמִתְנֵי שְׁבוּעַת הָעֵדוּת נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְלֹא בְנָשִׁים כוּ' תָּנָא בִשְׁבוּעַת בִּטּוּי שֶׁנּוֹהֶגֶת בְּכָל אֵלּוּ:
בִּרְחוֹקִים וּבִקְרוֹבִים. כְּגוֹן שֶׁאֶתֵּן לִפְלוֹנִי, בֵּין רָחוֹק בֵּין קָרוֹב:
בִּכְשֵׁרִים וּבִפְסוּלִים. בְּכָשֵׁר לְעֵדוּת וּפָסוּל:
מִפִּי עַצְמוֹ. שֶׁהוֹצִיא הוּא שְׁבוּעָה מִפִּיו. אֲבָל אִם הִשְׁבִּיעוּהוּ אֲחֵרִים אָכַלְתָּ וְלֹא אָכַלְתָּ, וְאָמַר לֹא אָכַלְתִּי וְאָכַל אוֹ לְהֶפֶךְ, פָּטוּר אִם לֹא עָנָה אָמֵן. וְאִם עָנָה אָמֵן אַחַר שֶׁהִשְׁבִּיעוֹ חֲבֵרוֹ, הָוֵי כְנִשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ וְחַיָּב: