ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל כִּכָּר זוֹ שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכֲלֶנָּה. טַעֲמָא דְּאָמַר שֶׁלֹּא אֹכַל וַהֲדַר אָמַר שֶׁלֹּא אֹכֲלֶנָּה הוּא דְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת, שֶׁאֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁבוּעָה. אֲבָל אָמַר תְּחִלָּה שֶׁלֹּא אֹכֲלֶנָּה וַהֲדַר אָמַר שֶׁלֹּא אֹכַל וַאֲכָלָהּ כֻּלָּהּ חַיָּב שְׁתַּיִם, דְּכִי אָמַר שֶׁלֹּא אֹכֲלֶנָּה אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיֹּאכַל כֻּלָּהּ, וְכִי הֲדַר אֲמַר שֶׁלֹּא אֹכַל כֵּיוָן שֶׁאָכַל מִמֶּנָּה כַזַּיִת חַיָּב, הִלְכָּךְ הַשְּׁבוּעָה הָאַחֲרוֹנָה חָיְלָא, וּמִחַיַּב כִּי אָכֵיל מִנַּהּ כַּזַּיִת, וְכִי הֲדַר אָכַל כֻּלָּהּ מִחַיַּב מִשּׁוּם שְׁבוּעָה רִאשׁוֹנָה:
שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכֲלֶנָּה שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכֲלֶנָּה. אַף עַל גַּב דְּמִשְּׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכֲלֶנָּה שְׁנִיָּה שָׁמְעִינַן דְּאֵין שְׁבוּעָה חָלָה עַל שְׁבוּעָה, תָּנָא לָן שְׁבוּעָה שְׁלִישִׁית לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּחִיּוּבָא הוּא דְלֵיכָּא אַשְּׁבוּעוֹת בָּתְרַיְתָא, הָא שְׁבוּעוֹת הֵן וְלֹא יָצְאוּ לְבַטָּלָה, וְאִם יִמְצְאוּ מָקוֹם יָחוּלוּ, שֶׁאִם נִשְׁאַל לְחָכָם עַל הָרִאשׁוֹנָה עָלְתָה שְׁנִיָּה תַחְתֶּיהָ וְנֶאֱסַר בַּדָּבָר מִשּׁוּם שְׁבוּעָה שְׁנִיָּה, וְכֵן אִם נִשְׁאַל עַל הַשְּׁתַּיִם חָלָה הַשְּׁלִישִׁית. לְפִי שֶׁהֶחָכָם עוֹקֵר הַנֶּדֶר מֵעִקָּרוֹ וְהָוֵי כְּמִי שֶׁלֹּא נָדַר וְחָלָה הַשְּׁנִיָּה לְמַפְרֵעַ, שֶׁהֲרֵי הָרִאשׁוֹנָה כְּמִי שֶׁאֵינָהּ הוֹאִיל וְנִשְׁאַל עָלֶיהָ, וְכֵן כְּשֶׁנִּשְׁאַל עַל הַשְּׁתַּיִם הֲרֵי כְאִלּוּ אֵינָם וְחָלָה הַשְּׁלִישִׁית לְמַפְרֵעַ: