ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַשֶּׁרֶץ וְנֶעְלַם. דְּאָמַר קְרָא (ויקרא ה) אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ, וּקְרָא יְתֵרָא הוּא, דְּהָא לְעֵיל כְּתִיב אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא, וְשֶׁרֶץ בִּכְלַל דָּבָר טָמֵא הוּא, אֶלָּא לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם יָדַע שֶׁנִּטְמָא וַדַּאי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בְּשֶׁרֶץ אִם בִּנְבֵלָה אֵינוֹ חַיָּב קָרְבָּן אִם אָכַל קֹדֶשׁ עַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה אִם בְּשֶׁרֶץ נִטְמָא אוֹ בִנְבֵלָה נִטְמָא. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר, דְּכֵיוָן דְּיָדַע וַדַּאי שֶׁנִּטְמָא אַף עַל גַּב דְּלֹא אִתְבְּרִירָא לֵיהּ הַטֻּמְאָה שֶׁנִּטְמָא אִם בְּשֶׁרֶץ אוֹ בִּנְבֵלָה, חַיָּב. וְתַרְוַיְהוּ פָטְרֵי עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מְחַיֵּב. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: