ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ו
וְעַל זְדוֹן טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְכוּ'. סְתָמָא דְתַלְמוּדָא נָקֵיט לַהּ:
שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. דִּכְתִיב (ויקרא טז) וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם, וּפְשָׁעִים אֵלּוּ מְרָדִים:
הַחֲמוּרוֹת וְהַקַּלּוֹת וְכוּ'. כֻּלַּהּ מַתְנִיתִין מִפָּרְשָׁא בַגְּמָרָא הָכִי, בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּמֵזִיד בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּשׁוֹגֵג, אוֹתָן שֶׁעֲשָׂאָן בְּשׁוֹגֵג בֵּין נוֹדַע לוֹ סְפֵקָן בֵּין לֹא נוֹדַע לוֹ סְפֵקָן, כְּלוֹמַר בֵּין נוֹדַע לוֹ שֶׁבָּא לְיָדוֹ סְפֵק חֵלֶב וַאֲכָלוֹ בֵּין שֶׁלֹּא נוֹדַע לוֹ שֶׁבָּא לְיָדוֹ סְפֵק חֵלֶב. וְאֵלּוּ הֵן קַלּוֹת, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. וְאֵלּוּ הֵן חֲמוּרוֹת, כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין: