ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם. כְּתִיבֵי בִקְרָא בְהֶדְיָא (ויקרא ה) אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב. אֹכַל, לְהֵיטִיב. לֹא אֹכַל, לְהָרַע, שֶׁמְּעַנֶּה אֶת עַצְמוֹ. וְהוּא הַדִּין לְכָל דָּבָר שֶׁהוּא הֵן וְלָאו לְהַבָּא, דִּלְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לְהַבָּא מַשְׁמַע:
שֶׁהֵן אַרְבַּע. יֵשׁ לְרַבּוֹת עוֹד שְׁתַּיִם אֲחֵרִים דְּלֹא כְתִיבֵי. וְהֵן, הֵן וְלָאו דִּלְשֶׁעָבַר. כְּמוֹ אָכַלְתִּי וְלֹא אָכַל, אוֹ לֹא אָכַלְתִּי וְאָכַל:
יְדִיעוֹת הַטֻּמְאָה. אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא (שם), הָאָמוּר בְּוַיִּקְרָא אֵצֶל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו:
שְׁתַּיִם. כְּתִיבֵי בִקְרָא. דִּכְתִיב (שם) וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא, מַשְׁמַע שֶׁנֶּעֶלְמָה מִמֶּנּוּ טֻמְאָה וְעַל יְדֵי אוֹתוֹ הֶעְלֵם אָכַל בְּשַׂר קֹדֶשׁ, הֲרֵי אַחַת. אוֹ נִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ, הֲרֵי שְׁתַּיִם:
שֶׁהֵן אַרְבַּע. יֵשׁ לְרַבּוֹת עוֹד שְׁנַיִם חִיּוּבִים אֲחֵרִים. הֶעְלֵם קֹדֶשׁ, וְהֶעְלֵם מִקְדָּשׁ, וְזָכוּר הוּא אֶת הַטֻּמְאָה:
יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת. הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, יָלְפִינַן מִקְּרָא מִן וַיְצַו מֹשֶׁה וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה וְגוֹ' (שמות לו), לֹא תַּפִּיקוּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים:
שְׁתַּיִם. אַחַת לָעוֹמֵד בַּחוּץ וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לִפְנִים וְנָטַל הַחֵפֶץ וְהוֹצִיאוֹ, וְאַחַת לָעוֹמֵד בִּפְנִים וְנָטַל הַחֵפֶץ מִמְּקוֹמוֹ וְהוֹצִיאוֹ לַחוּץ:
שֶׁהֵן אַרְבַּע. יֵשׁ לְהוֹסִיף עוֹד שְׁתַּיִם דְּהַכְנָסָה, אַף עַל גַּב דְּלֹא כְתִיבֵי. שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהִקְפִּידָה תוֹרָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת בְּהוֹצָאָה, כָּךְ הִקְפִּידָה עַל הַהַכְנָסָה. אַחַת לָעוֹמֵד בִּפְנִים וְהוֹצִיא יָדוֹ לַחוּץ וְנָטַל חֵפֶץ וְהִכְנִיס, וְאַחַת לָעוֹמֵד בַּחוּץ וְנָטַל חֵפֶץ מִמְּקוֹמוֹ וְהוֹשִׁיטוֹ לִפְנִים וְהִנִּיחוֹ:
מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם. כְּתִיבֵי בַקְּרָא (ויקרא יג), שְׂאֵת וּבַהֶרֶת:
שֶׁהֵן אַרְבָּעָה. תּוֹלָדָה דִשְׂאֵת וְתוֹלָדָה דְבַהֶרֶת, דְּלֹא כְתִיבֵי בַקְּרָא בְהֶדְיָא: