ברטנורא על משנה ראש השנה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה א
רָאוּהוּ בֵּית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל. בְּלֵיל שְׁלֹשִׁים. דְּסַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא הוֹאִיל וְרָאוּהוּ בֵּית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל, אִפַּרְסְמָא לֵיהּ מִלְּתָא דִּבְיוֹם שְׁלֹשִׁים נִרְאָה לְקַדְּשׁוֹ, קָא מַשְׁמַע לָן דְּאִם חֲשֵׁכָה וְהִגִּיעַ לֵיל אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים וְלֹא אָמְרוּ בֵּית דִּין מְקֻדָּשׁ, מְעַבְּרִים אוֹתוֹ וְקוֹבְעִים רֹאשׁ חֹדֶשׁ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד:
נֶחְקְרוּ הָעֵדִים. הָכִי קָאָמַר, אִי נַמִּי נֶחְקְרוּ הָעֵדִים בִּלְבַד וְלֹא הִסְפִּיקוּ לוֹמַר מְקֻדָּשׁ עַד שֶׁהִגִּיעַ לַיִל שֶׁל שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, מְעַבְּרִים אוֹתוֹ. דְּסַלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמִינָא תַּהֲוֵי חֲקִירַת עֵדִים כִּתְחִלַּת דִּין, וּמְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ כִּגְמַר דִּין, וּגְמַר דִּין הֲוֵי בַּלַּיְלָה וּנְקַדְּשֵׁיהּ בְּלֵילְיָא, קָא מַשְׁמַע לָן דְּלֹא, שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ בַּלַּיְלָה. וּמִיהוּ אִם לֵיל שְׁלֹשִׁים רָאוּ הַיָּרֵחַ עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה וְיֵשׁ שְׁהוּת בַּיּוֹם לוֹמַר מְקֻדָּשׁ קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ, דְּלֹא חָשֵׁיב לַיְלָה עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים:
יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ. מַתְנִיתִין אָיְרֵי כְּגוֹן שֶׁרָאוּהוּ בֵּית דִּין בַּלַּיְלָה לֵיל שְׁלֹשִׁים, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַדְּשׁוֹ בַּלַּיְלָה, הִלְכָּךְ לְמָחָר יַעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיָעִידוּ, דְּאִם לֹא עַל עֵדוּתָן שֶׁל אֵלּוּ עַל מָה יְקַדְּשׁוּ. אֲבָל אִם רָאוּהוּ בֵּית דִּין עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ שְׁהוּת לוֹמַר מְקֻדָּשׁ, יְקַדְּשׁוּהוּ בִּרְאִיָּתָם, דְּלֹא תְּהֵא שְׁמִיעָה שֶׁשּׁוֹמְעִין מִפִּי עֵדִים גְּדוֹלָה מֵרְאִיָּה, דְּהָא גַּבֵּי קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ לֹא כְּתִיב עֵדוּת, אֶלָּא כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ:
יַעַמְדוּ שְׁנַיִם. לְמָחָר כְּשֶׁבָּאִים לוֹמַר מְקֻדָּשׁ:
וְיוֹשִׁיבוּ מֵחַבְרֵיהֶם אֵצֶל הַיָּחִיד. וְאַף עַל גַּב דְּיָחִיד מֻמְחֶה דָּן אֲפִלּוּ בִּיחִידִי, קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ לֹא הֲוָה בִּיחִידִי. שֶׁאֵין לְךָ מֻמְחֶה לָרַבִּים יוֹתֵר מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, וְקָאָמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא עַד דְּאִיכָּא אַהֲרֹן בַּהֲדָךְ, דִּכְתִיב (שמות יב) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְגוֹ' הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם: