ברטנורא על משנה ראש השנה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ט
הָלַךְ וּמְצָאוֹ רַבִּי עֲקִיבָא. לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
מֵצֵר. עַל שֶׁהַנָּשִׂיא גָּזַר עָלָיו לְחַלֵּל אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים:
אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ. בִּקְרִיאַת בֵּית דִּין תְּלָאוֹ הַכָּתוּב:
בָּא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵצֶל רַבִּי דוֹסָא:
לָמָּה לֹא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן וְכוּ'. שֶׁאִם יָבֹא אָדָם לָדוּן אַחַר בֵּית דִּין שֶׁבְּיָמָיו, לוֹמַר וְכִי בֵּית דִּין זֶה כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אוֹ כְּאֶלְדָּד וּמֵידָד, אוֹמְרִים לוֹ שֶׁמָּא חָשׁוּב הוּא כְּאוֹתָן שֶׁנִּשְׁאֲרוּ שֶׁלֹּא נִתְפָּרְשׁוּ שְׁמוֹתָן: