ברטנורא על משנה קינים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה א
קֵן סְתוּמָה. שֶׁלֹּא פֵרֵשׁ זוֹ חַטָּאת וְזוֹ עוֹלָה. וְלֹא מִבַּעְיָא מְפֹרֶשֶׁת, דִּפְשִׁיטָא שֶׁאִם פָּרַח הָאֶחָד יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי כֵּיוָן שֶׁהֵן נִפְרָשִׁים זֶה מִזֶּה וְכָל אֶחָד שְׁמוֹ עָלָיו. אֶלָּא אֲפִלּוּ סְתוּמָה שֶׁעֲדַיִן הֵם יַחַד וְעוֹמְדִים לְהִתְפָּרֵשׁ וְסָלְקָא דַּעְתָּךְ אֲמֵינָא שֶׁאִם פָּרַח הָאֶחָד יָמוּת הַשֵּׁנִי, קָמַשְׁמַע לָן:
לְבֵין הַמֵּתוֹת. לְבֵין קִנִּין שֶׁמִּשְׁפָּטָן שֶׁיָּמוּתוּ כֻלָּם, כְּגוֹן חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְעוֹלָה דִּתְנַן בְּהוּ בְּפֶרֶק קַמָּא יָמוּתוּ כֻלָּם:
לְבֵין הַקְּרֵבוֹת. לְבֵין קִנִּין סְתוּמוֹת הָעוֹמְדוֹת לִקָּרֵב:
פָּסוּל וּפוֹסֵל אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ. לְפִי שֶׁהוּא סְתָם וְלֹא נִתְפָּרֵשׁ אִם חַטָּאת אִם עוֹלָה, לְפִיכָךְ אֵינוֹ פוֹסֵל אֶלָּא אֶחָד כְּנֶגְדּוֹ, כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל: