ברטנורא על משנה קידושין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
אַרְבַּע אִמָּהוֹת. שְׁתַּיִם מִצַּד הָאָב וּשְׁתַּיִם מִצַּד הָאֵם:
שֶׁהֵם שְׁמֹנֶה. אַרְבַּע מִן הָאָב. וְאַרְבַּע מִן הָאֵם. וְאֵלּוּ הֵן, אִמָּהּ, אֵם אִמָּהּ, אֵם אֲבִי אִמָּהּ, אֵם אֵם אֲבִי אִמָּהּ, אֵם אָבִיהָ, אֵם אֵם אָבִיהָ, אֵם אֲבִי אָבִיהָ, אֵם אֵם אֲבִי אָבִיהָ. בּוֹדְקִים בָּהֶם שֶׁלֹּא הָיָה בְאַחַת מֵהֶן מִן הַפְּסוּלוֹת:
וְאִם הָיְתָה לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית. וְכֹהֵן בָּא לְכָנְסָהּ:
מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אֶחָת. אֵם אַחַת בְּכָל זוּג וְזוּג. כְּגוֹן אִמָּהּ וְאֵם אִמָּהּ וְאִם אֵם אִמָּהּ, וְכֵן כֻּלָּם. וְהָא דְבָדְקִינַן בָּאִמָּהוֹת וְלֹא בָדְקִינַן בָּאָבוֹת שֶׁמָּא יֵשׁ פְּסוּל בְּאָבִיהָ אוֹ בַּאֲבִי אָבִיהָ, מִשּׁוּם דְּדֶרֶךְ הָאֲנָשִׁים כְּשֶׁמְּגַנִּים זֶה אֶת זֶה מִתּוֹךְ קְטָטָה, מְגַנִּין בְּיוֹחֲסִין, וְאִם הָיָה שׁוּם פְּסוּל מִצַּד הָאָבוֹת הָיָה יָדוּעַ. אֲבָל הַנָּשִׁים אֵין זוֹ מְגַנָּה אֶת זוֹ בִּפְסוּל יִחוּס אֶלָּא בִזְנוּת, וְכִי אִיכָּא בְהוּ מִלְּתָא בִפְסוּל יוֹחֲסִין לֵית לֵיהּ קָלָא. וְלֹא נֶאֶמְרָה חִיּוּב בְּדִיקָה זוֹ אֶלָּא בְּמִשְׁפָּחָה שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ עַרְעָר, אֲבָל מִשְׁפָּחָה שֶׁאֵין בָּהּ חֲשָׁד אֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק, שֶׁכָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת הֵן עוֹמְדוֹת. וְהָאִישׁ בִּלְבַד הוּא שֶׁצָּרִיךְ לִבְדֹּק כְּשֶׁבָּא לִשָּׂא אִשָּׁה מִמִּשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ חֲשָׁד, אֲבָל כֹּהֶנֶת שֶׁבָּאת לִנָּשֵׂא אֵינָהּ צְרִיכָה לִבְדֹּק אַחַר הָאִישׁ, שֶׁלֹּא הֻזְהֲרוּ כְּשֵׁרוֹת לִנָּשֵׂא לַפְּסוּלִים, וְכֹהֶנֶת מֻתֶּרֶת לְכַתְּחִלָּה לְהִנָּשֵׂא לְגֵר וּלְחָלָל, וְכָל שֶׁכֵּן לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית: