ברטנורא על משנה קידושין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
עֲשָׂרָה יוֹחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל. שֶׁהִפְרִישׁ עֶזְרָא כָּל הַפְּסוּלִים שֶׁהָיוּ בְּבָבֶל וְהוֹלִיכָן עִמּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ עִם הַמְיֻחָסִין, מֵאַחַר שֶׁאֵין שָׁם בֵּית דִּין:
חֲלָלֵי. כֹּהֲנִים שֶׁנּוֹלְדוּ מִן הַפְּסוּלוֹת לַכְּהֻנָּה, כְּגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה חֲלָלָהּ זוֹנָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט:
חֲרוּרֵי. עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים:
נְתִינֵי. גִּבְעוֹנִים שֶׁמָּלוּ בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, וְנֶאֶסְרוּ לָבֹא בַקָּהָל:
שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי. מְפָרֵשׁ לְהוּ וְאָזֵיל:
גֵּרֵי וַחֲרוּרֵי מַמְזֵרִין כוּ' כֻּלָּם מֻתָּרִין לָבֹא זֶה בָזֶה. דִּקְהַל גֵּרִים לֹא אִקְּרֵי קָהָל, וְלֹא הֻזְהֲרוּ מַמְזֵרִים לָבֹא בִּקְהַל גֵּרִים. אֲבָל לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי בְּמַמְזֵרֵי לֹא. וּשְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי סָפֵק מַמְזֵרִים הֵם וּמֻתָּרִין לְהִתְעָרֵב בְּמַמְזֵר וַדַּאי, דְּאָמְרִינַן בְּקָהָל וַדַּאי הוּא דְּלֹא יָבֹא, הָא בְקָהָל סָפֵק יָבֹא: