ברטנורא על משנה קידושין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
וְגֵרַשְׁתִּיהָ. קִבַּלְתִּי אֶת גִּטָּהּ:
וַהֲרֵי הִיא קְטַנָּה. עַכְשָׁיו כְּשֶׁאָמַר עָלֶיהָ כָךְ:
נֶאֱמָן. לְפָסְלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. שֶׁהָאָב נֶאֱמָן עַל בִּתּוֹ כָּל זְמַן שֶׁהִיא קְטַנָּה, דִּכְתִיב (דברים כב) אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה, כְּשֶׁאָמַר לָאִישׁ, אֲסָרָהּ עַל הַכֹּל, שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְמִי, כְּשֶׁחָזַר וְאָמַר לָזֶה, הִתִּירָהּ לוֹ:
וַהֲרֵי הִיא גְדוֹלָה. וְאִם לְאַחַר שֶׁגָּדְלָה אָמַר כָּךְ, וּבְקַטְנוּתָהּ לֹא אָמַר, אֵינוֹ נֶאֱמָן:
נִשְׁבֵּית וּפְדִיתִיהָ וְכוּ' אֵינוֹ נֶאֱמָן. לְפָסְלָהּ מִן הַכְּהֻנָּה. דִּבְנִשּׂוּאִין הֵימְנֵיהּ רַחֲמָנָא לָאָב. לִשְׁבוּיָה לֹא הֵימְנֵיהּ:
יֶשׁ לִי בָנִים. וְאֵין אִשְׁתִּי זְקוּקָה לְיָבָם:
יֶשׁ לִי אַחִים. וְאִשְׁתִּי זְקוּקָה לְיָבָם. וְעַד עַכְשָׁיו הָיְתָה בְחֶזְקַת שֶׁאֵינָהּ זְקוּקָה:
אֵין הַבּוֹגְרוֹת בִּכְלָל. לְפִי שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּת הָאָב לְקַדְּשָׁן. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲשָׂאַתּוּ הַבּוֹגֶרֶת שָׁלִיחַ לְקַבֵּל קִדּוּשֶׁיהָ, אָמְרִינַן לֹא שָׁבֵיק אֱנָשׁ מִצְוָה דְרַמְיָא עֲלֵיהּ וְעָבֵיד מִצְוָה דְּלֹא רַמְיָא עֲלֵיהּ. אֲבָל הַקְּטַנּוֹת וְהַנְּעָרוֹת כֻּלָּן צְרִיכוֹת גֵּט מִסָּפֵק, דְּלֹא יָדְעִינַן אֵיזוֹ מֵהֶן קִדֵּשׁ: