ברטנורא על משנה קידושין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ט
הַמְקַדֵּשׁ בְּעָרְלָה וְכוּ' אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. דְּכֻלְּהוּ אִסּוּרֵי הֲנָאָה נִינְהוּ. עָרְלָה, דִּכְתִיב לֹא יֵאָכֵל, אֶחָד אִסּוּר אֲכִילָה וְאֶחָד אִסּוּר הֲנָאָה בְּמַשְׁמָע:
וּבְכִלְאֵי הַכֶּרֶם. דִּכְתִיב (דברים כב) פֶּן תִּקְדַּשׁ, פֶּן תּוּקַד אֵשׁ:
וּבְשׁוֹר הַנִּסְקָל. דִּכְתִיב בֵּיהּ (שמות כא) וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ:
וּבְעֶגְלָה עֲרוּפָה. דִּכְתִיב בָּהּ כַּפָּרָה כְּקָדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כא) וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם:
בְּצִפֳּרֵי מְצֹרָע. דְּתַנְיָא, נֶאֱמַר מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר בִּפְנִים, אֲשָׁמוֹ שֶׁל מְצֹרָע שֶׁהוּא מַכְשִׁיר אוֹתוֹ לֶאֱכֹל בְּקָדָשִׁים, וְחַטָּאתוֹ שֶׁמְּכַפֵּר, וּשְׁנֵיהֶם נַעֲשִׂים בִּפְנִים. וְנֶאֱמַר מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר בַּחוּץ, מַכְשִׁיר, צִפֳּרֵי מְצֹרָע שֶׁמַּכְשִׁירִין הַמְצֹרָע לָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה, וּמְכַפֵּר, עֶגְלָה עֲרוּפָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם, וּשְׁנֵיהֶם נַעֲשִׂים חוּץ לָעֲזָרָה. מַה מַּכְשִׁיר וּמְכַפֵּר הָאָמוּר בִּפְנִים, שֶׁהֵם אֲשָׁמוֹ וְחַטָּאתוֹ שֶׁל מְצֹרָע, עָשָׂה בוֹ מַכְשִׁיר כִּמְכַפֵּר, דְּתַרְוַיְהוּ קָדָשִׁים נִינְהוּ וַאֲסוּרִים בַּהֲנָאָה, אַף מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר הָאֲמוּרִים בַּחוּץ, שֶׁהֵם צִפֳּרֵי מְצֹרָע וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, עָשָׂה בּוֹ מַכְשִׁיר כִּמְכַפֵּר לִהְיוֹת אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה. וּמֵאֵימָתַי אֲסוּרִין צִפֳּרֵי מְצֹרָע בַּהֲנָאָה, מִשְּׁעַת שְׁחִיטָה. וְהַצִּפּוֹר הַשְּׁחוּטָה בִלְבַד הִיא שֶׁאֲסוּרָה בַּהֲנָאָה. וְעֶגְלָה עֲרוּפָה, יְרִידָתָהּ אֶל נַחַל אֵיתָן אוֹסְרַתָּהּ:
וּבִשְׂעַר הַנָּזִיר. דְּאָמַר קְרָא (במדבר ו) קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ, גִּדּוּלוֹ פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ יִהְיֶה קָדוֹשׁ:
וּפֶטֶר חֲמוֹר. נֶאֱמַר בּוֹ (שמות יג) וַעֲרַפְתּוֹ, וְנֶאֱמַר בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה וְעָרְפוּ, מָה עֶגְלָה עֲרוּפָה אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, אַף פֶּטֶר חֲמוֹר אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְאֵינוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה אֶלָּא אַחַר עֲרִיפָה:
וּבָשָׂר בְּחָלָב. נֶאֱמַר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ, אֶחָד לְאִסּוּר אֲכִילָה, וְאֶחָד לְאִסּוּר הֲנָאָה, וְאֶחָד לְאִסּוּר בִּשּׁוּל:
וּבְחֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָעֲזָרָה. דִּכְתִיב (דברים יב) כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם וְזָבַחְתָּ, בְּרִחוּק מָקוֹם אַתָּה זוֹבֵחַ וְאִי אַתָּה זוֹבֵחַ בְּקֵרוּב מָקוֹם. יָכוֹל לֹא יֹאכְלֶנּוּ אֲבָל יַשְׁלִיכֶנּוּ לַכְּלָבִים, תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כב) לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ, אוֹתוֹ אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב וְאִי אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב חֻלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה:
מְכָרָן וְקִדֵּשׁ בִּדְמֵיהֶן מְקֻדֶּשֶׁת. שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁתּוֹפֵס אֶת דָּמָיו לִהְיוֹת כָּמוֹהוּ אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁבִיעִית. עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז) וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה מְהַוֶּה מִמֶּנּוּ הֲרֵי הוּא כָמוֹהוּ. וּשְׁבִיעִית, שֶׁנֶּאֱמַר קֹדֶשׁ הִיא, תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ כְּהֶקְדֵּשׁ. וַהֲווּ עֲבוֹדָה זָרָה וּשְׁבִיעִית שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכָל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין: